צהרי היום, הרחבה מלאה בדוכנים, בכל דוכן תמונות וחומרי תעמולה של מועמדים שונים, הפעילים עומדים בכניסה לקלפי ואורבים למצביעים.
אחד המועמדים מגיע לחזק את הפעילים, הוא בודק ברשימות מה מצבו וכמובן מודיע שהוא כבר בפנים אבל צריך לתת עוד דחיפה קטנה .
ערב, הרחבה מלאה במצביעים, הדוכנים עם חומרי התעמולה כמעט ריקים, עכשיו משקיעים את עיקר המאמץ בטלפונים ובהבאת המצביעים לקלפי.
שוב מגיע מועמד, הוא מפצח גרעינים ועל פניו נראה כי הוא כבר הביא את מירב קהל התומכים שלו להצביע .
לילה, הקלפי נסגרת, כולם יושבים מול הטלויזיה ומחכים לתוצאות, הערוץ הממלכתי מוכיח שוב שהוא ערוץ חדשות לכל דבר, בין ראיון עם מועמד כזה לתומך אחר עודד שחר מחליף הלצות עם גאולה אבן על השעה המאוחרת.
פתאום זה קורה ! השידור נקטע !
בקול דרמטי ירון דקל מודיע שהנה זה בא. אראל סגל בהתרגשות מנגב את הזיעה מהמצח בציפיה לתוצאות האמת מפי הפרשן הפוליטי הכי טוב בארץ.
ירון דקל נושם עמוק, חושב קצת, מיישר את הדפים ואז מודיע לעם “המועצה הציבורית של הבית היהודי החליטה על פרופ’ הרשקוביץ כיו”ר הבא של המפלגה” החברים באולפן צוחקים קצת והשידור נמשך ….
אנחנו, כמה חברים מהמפדל והאיחוד הלאומי יושבים וצוחקים על המועמד האנונימי ופתאום קולטים שהבדיחה בעצם על חשבוננו .
מי היה מאמין שנגיד את זה – איפה אנחנו ואיפה הליכוד ?!
ביום שני כשבכל הארץ נפתחו קלפיות בכדי לבחור בצורה דמוקרטית את מועמדי הליכוד לכנסת בבית היהודי פתחו שולחן.שולחן קטן! שהשאלה הגדולה היא לא מי יושב סביבו { נמצאים שם חברים מכובדים וראויים } אלא מי חסר שם.
היה חסר שם מישהו שמבין קצת בפוליטיקה מישהו שמכיר את השטח, מישהו שעבר כמה מערכות בחירות ויודע להבדיל בין מועמד טוב למועמד ראוי. מישהו שיעמוד ויגיד “חברים, עם כל הכבוד אי אפשר למנות אדם אנונימי לראשות מפלגה המתיימרת ל 10 מנדטים”.
והיום כשבכל הארץ פותחים עיתונים ומחלקים מחמאות לחגיגה הדמוקרטית בליכוד ולההתחזקות שלה ושל מפלגת העבודה בסקרים, אצלנו החברים לשעבר במפד”ל ובאיחוד הלאומי והחברים בהווה בבית היהודי מחפשים בדפים הפנימיים של העיתון איזה מאמר או כתבה קטנה על הבית היהודי ולא מוצאים.
אחר כך מדפדפים אחורה ובודקים שוב את הסקר זה שחיזק את הליכוד והעבודה לאחר הפריימריס שעשו, מגלים את מה שאנחנו רואים בשטח ומתריאים עליו יום יום: הבית היהודי 4 מנדטים { ירידה של 5 מנדטים }.
אם זה לא היה עצוב בטח היינו צוחקים !