ביוזמת שר החינוך נפתלי בנט: לימוד עברית במגזר הערבי

ביוזמת שר החינוך נפתלי בנט: לימוד עברית במגזר הערבי. שר החינוך נפתלי בנט: “ההחלטה להקדים את לימוד השפה העברית כבר אל גני הילדים במגזר הערבי נובעת ממחשבה על עתיד הילדים. אנחנו מאמינים כי ככל שתלמידי החברה הערבית ישלטו יותר בשפה העברית כך השתלבותם במשק, בתעסוקה ובחברה תהייה טובה וקלה יותר. עם כניסתי לתפקיד התחייבתי לצמצום פערים וכך אני פועל. ידיעת השפה העברית תקנה מיומנויות וכלים שהינם נחוצים כיום לצורך בניית העתיד האישי והמקצועי של כל תלמיד ותלמידה”.

ביוזמת שר החינוך נפתלי בנט משרד החינוך פיתח את תכנית “עברית על הרצף” ובמסגרתה, לראשונה תלמידי החברה הערבית ילמדו עברית כמקצוע חובה על כל הרצף החינוכי, מגני הילדים ועד יב’. עלות התכנית מוערכת בכ – 30 מיליוני שקלים והיא תיושם בהדרגה כבר בשנת הלימודים הקרובה, תשע’ו.

התכנית “עברית על הרצף” נועדה להביא לשיפור וקידום שליטת התלמידים הערביים בשפה העברית בדגש על חיזוק מיומנויות הדיבור. במשרד החינוך מדגישים כי השליטה בשפה העברית מאפשרת תקשורת פתוחה בין מגזרי האוכלוסייה השונים והיא חיונית ליצירת דיאלוג בין שתי התרבויות הערבית והיהודית.

ידיעת העברית תאפשר צמצום פערים חברתיים – מנוף לקידום חברתי כלכלי ומפתח להשתלבות בחברה – הישראלית מבחינה כלכלית ותרבותית. השליטה בעברית היא תנאי גם להשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שבהם מלמדים בעברית. במשרד החינוך סבורים שככל שתלמידי החברה הערבית ישלטו יותר בשפה העברית כך השתלבותם בחברה ובמשק תהייה טובה וקלה יותר.

מנתוני ראמ”ה עולה בנוסף כי בעוד ש- 93% מהתלמידים בכיתות ו’ בחברה הערבית סבורים כי ידיעת העברית תסייע להם להצליח בעתיד, הרי שרק 47% מהתלמידים נחשפים לעברית מחוץ לבתי הספר. 26% מתוכם קוראים עיתונים בעברית ורק 16% צופים בתכניות טלוויזיה בעברית.

טבלה לפני ואחרי:

יודגש כי החל משנת הלימודים תשע’ז כלל תלמידי כיתות ג’-ט’ ילמדו בהיקף של 5 ש”ש את השפה העברית, כאשר שעתיים מתוכן יוקצו לטיפוח מיומנויות דיבור בעברית.

המטרות הכלליות של רכישת מיומנויות בשפה העברית לתלמידים מהחברה הערבית

1. רכישת מיומנויות תקשורתיות בשפה העברית : האזנה, דיבור, קריאה, כתיבה.
2. בלשון הדיבור, יכולת להשתתף בשיחות מסוגים שונים, להשתתף בדיונים ולהביע דעה באינטראקציות חברתיות שונות ובנסיבות שונות, יכולת האזנה להרצאות ולדיונים ולשידורים באמצעי התקשורת.
3. בלשון הכתובה, הבנה של טקסטים מסוגים ומסוגות שונים בתחומים מגוונים ויכולת הבעה בכתב למטרות שונות, בהקשרים שונים ולנמענים שונים.
4. הכרת מבחר של ייצוגי התרבות שנוצרה ושנוצרת בעברית, שירים ופזמונים, תכניות משודרות, עיתונות, עיון ומחקר, ספרות יפה, טקסטים מן המקורות היהודיים.
5. התוודעות לחלקה של השפה העברית בתרבות היהודית לדורותיה ובהתחדשותה בדורות האחרונים ובמדינת ישראל.
6. מודעות לקרבה ולקשרים בין הלשון הערבית ללשון העברית.
7. עידוד קריאת ספרות יפה להנאה.