מכירים את זה שאתם נמצא בסופר, תחנת אוטובוס, טרמפיאדה, או כל מקום אחר, ואז איזה ‘שאול’ זורק הערה בסגנון של: “וואי הערבים האלה, מה יהיה איתם? מה נעשה איתם?”, ואתה חושב לעצמך: “או! סוף סוף! מישהו שאפשר להרביץ בו קצת תורה ימנית!” ואתה כבר מוכן ומזומן להרצות לו על המדינה היהודית ועל “אנחנו ננצח”, ושבדיוק בגלל זה כדאי לו להצביע לבית היהודי, ששומר על נתניהו מימין (לא מאוחדת – זה מישהו אחר עושה) וכו’ וכו’, ובסוף השיחה אתה מרגיש התרוממות רוח, משל הרגע הבאת את המנדט ה-20 למפלגה ואם רק כולם יעבדו טיפה יותר כמוך, נכבוש את השלטון. מכירים? מזדהים קצת?
אם נאמתם נאום חוצב להבות זה, כנראה שהצעתכם הייתה משהו בסגנון של: אנחנו נספח ונעשה מבצע למיגור טרור, או התשובה המעודנת יותר: נספח ונשיג איזה 3 מליארד דולר(מהארנק של אבא ואמא, כן?) וניתן להם מענק להגר לאוגנדה, ‘ובא לציון גואל’.
הבעיה היא, שאם יבוא שמאלני אפילו ממוצע, לא אלדד יניב כזה, לא יריב אופנהיימר כזה, וינסה לשאול אתכם שאלות באשר לחזון המקיף של הימין, הנאום חוצב הלהבות ועוקר ההרים שלכם, כנראה יתברר כמו הברבורים של הבן שלי כשרק התחיל לדבר. שחשבת בהתחלה שאולי אתה לא מבין אותו כי הוא רק עכשיו מתחיל, אבל בעצם הגעת למסקנה שהוא סתם אוהב לדבר ולקשקש, כדי להידמות להורים שלו, ואין באמת איזו משמעות עמוקה מאחורי דבריו.
כדי להימנע מהמצב המביך והלא נעים, וכדי באמת להיות אלטרנטיבה שלטונית, עלינו להסכים על שתי הנחות מוקדמות: א. אין פתרון קסם לעימות הערבי-יהודי ב. אין מה להציע הצעה שהליכוד מציע, כיוון שאז תמיד יעדיפו את המקור.
אז מה כן? ישאל שאול, ישאל אלדד יניב וישאל כל אחד ואחד מאיתנו?
סמואל הנטיגטון מחלק את העולם ל-8 ציוויליזציות ע”פ מאפיינים תרבותיים. לפי הפרדיגמה שלו, שם המשחק במאה הקרובה אינו לאומי או דתי – הוא תרבותי! מלה זו מכילה את מערכת הערכים בה אנו מאמינים, את הנורמות החברתיות אותן אנו נוהגים, צורת הדיבור, התוכן אליו אנו חשופים ועוד.
ביום שנבין, כי בינינו לבין הערבים המוסלמים קיימת תהום תרבותית, נוכל להתחיל להתייחס לסכסוך הזה ברצינות, ומדוע? כיוון שאז נגלה סוף סוף, מהם כללי המשחק, ומה עלינו לעשות כדי לנצח בעימות הזה. אם נמערב (מלשון תרבות מערב) את ערביי הארץ, כלומר ניתן להם אזרחות, תעסוקה, נכנס למערכת החינוך שלהם, נגרום לכך שתרבות צריכת התוכן והצריכה הפיזית שלהם, תהיה מערבית, ממילא הדבר ‘יסמם’ את מערכת הערכים שלהם, ירחיק מהם את הרצון להילחם למען הכרה עצמית ויגרום להם לשאוף להיטמע, חברתית-תרבותית, בנו.
בטח אתם חושבים שנכנס לכאן שתול שמאלני, אז לא. ‘המחיר’ מבחינתם, הרווח מבחינתנו, יהיה החלת ריבונות על כל שטחי הארץ, מדינה אחת בין הים לירדן. וכדי לא לחטוא למה שאמרתי בדבר פתרונות הקסם, אפרט מעט:
בכל דמוקרטיה, ישנו תעדוף בין ערכים מתנגשים – הזכות לביטחון מול זכות הציבור לדעת ועוד. בישראל ניתן להגדיר חוקית, כי בשום צורה שהיא הערך הדמוקרטי לא יעלה על זה היהודי (ולא, זה לא אפרטהייד, אלא אם כן אתם סבורים שגם “חוק השבות”, שזה בדיוק מה שהוא עושה, הוא אפרטהייד). כלומר ניתנת הערבים יהיו שוויון זכויות בכל הקשור לעניינים אזרחיים-מוניציפליים, והם יוכלו לנהל את חיי היומיום שלהם. יחד עם זאת, לא תינתן להם אפשרות לערוך שינוי אשר יגרום לפגיעה בצביונה הריבוני של המדינה היהודית. את זה מעגנים בחוק יסוד. ברור שכדי להוציא לפועל תכנית זו, נדרש לפרק את הרשות הפלסטינאית המיותרת והעוינת, ולהיכנס למערכת החינוך הערבית כדי למגר את ההסתה המשתוללת שם ולנתב את המסרים שמועברים לנוער להבנה שהם חלק מהמדינה, ויהיו כאן חיים משותפים.
נוסף על כך, יש למגר את שלטון הטרור – בסוף יש מיעוט שבאינטרס שלו להסית לג’יהאד מחד ולמנוע נורמליזציה של האוכלוסייה הערבית, כדי להזין את עצם קיומו. איתם אין מה לדבר ואותם נכניע רק בכוח הזרוע. וכן, לעודד את המודרנה בחברה הערבית. אותם בני הרוב הדומם, אשר מוסתים על ידי המיעוט הקיצוני, הן בחינוך והן בשלטון הפוליטי-תקשורתי, כאשר ייחשפו לתרבות המערבית ולמנעמי החיים המערביים, זה יחליש אצלם את השאיפה הלאומית, בטח כאשר מדינת ישראל דואגת לכל צרכיהם.
אז בפעם הבאה שתפגשו את ‘שאול’, לפני הנאום שלכם, אולי תזמינו אותו לקפה, ותראו לו כיוון חשיבה אחר, קצת שונה, קצת מורכב יותר, אבל כזה שגם באמת יכול לעבוד.
*הכותב הוא חבר הנהלת פורום ‘מרחיבים שורות’ ,ראש מטה החרדים בפורום לשעבר יו”ר תא ‘ישראלים’ באוניברסיטת אריאל