בימים אלה כאשר מתנהלות שיחות על הרכבה מחדש של הקואליציה והממשלה, ויו"ר הכנסת הגב' דליה איציק, מציעה למר נתניהו יו"ר הליכוד, להצטרף לממשלה ומפלגת "ישראל ביתנו" שמאשימים אותה באימוץ רעיון ה"טרנספר" מבוצרת בתוך הממשלה. מר אהוד ברק שלא הספיק עדיין לחמם את כסאו כיו"ר מפלגת העבודה כבר נבחר כשר הבטחון.
מפלגת הגמלאים שותפה קבועה לכל קואליציה שירכיב מר אהוד אולמרט וכך גם ש"ס, ואולי גם יהדות התורה. רק עם מפלגה אחת לא מדברים – עם האיחוד הלאומי-מפד"ל. ואני שואל מדוע? מדוע הדתיים לאומיים הם "פסולי חיתון"?
מדוע הציונים הדתיים, שמאז הצטרפותם להסתדרות הציונית העולמי לפני 105 שנים חרטו על דגלם את השותפות והמעורבות בכל תחומי האחריות והעשייה, עומדים כיום מחוץ לגדר?
מדוע המפד"ל שחינכה ומחנכת דורות לאחריות ולשותפות בהתיישבות, בבטחון, בכלכלה ובכל תחומי היצירה במדינת ישראל וחרטה על דגלה את השליחות להיות קשר וגשר בין כל חלקי העם, איננה שותף טבעי בממשלת ישראל? מדוע לא סופרים אותנו?
אני מודע היטב למשקעים הקשים שיש לציבור שלנו בצדק כלפי ממשלה שעקרה אלפי משפחות מאדמתם ומבתיהם, אבל כיום כאשר רצועת עזה הופכת להיות מדינת חמסטאן והקטיושות נופלות שוב על קרית שמונה, האם אנו רשאים להישאר מחוץ למוקדי ההכרעה לעתידה, לבטחונה ולשלומה של מדינת ישראל? האם אין זה מחובתנו להצהיר על נכונותנו להצטרף לממשלה בהרכבה החדש?
אם אתה מסכים או מתנגד לדברים שלי, אנא עשה זאת באתר מפד"לי. בציפיה לתגובתך.