נושא החינוך היה תמיד קרוב לליבה של המפד"ל ושל העומד בראשה כיום, ח"כ זבולון אורלב.
בסוף השבוע שעבר, עם פתיחת הסמסטר באוניברסיטאות, תקף אורלב בחריפות את השרה יולי תמיר על חילול השבת שביצעה במהלך ניהול מו"מ עם נציגי הסטודנטים.
למעשה, שרת החינוך עוררה את זעמן של כל הסיעות הדתיות, אך תגובתו של אורלב שהייתה הנחרצת בהן, הובלטה בכלי התקשורת, וכך ראוי.
השבוע חלף, ונושא אחר הקשור בשמירת השבת עלה לכותרות: בפעם השניה בתוך חודש, חברת אל-על השתמשה ב"תרגיל סאנדור" כדי לא לעורר את זעמם של החרדים. כזכור, חברת אל-על חטפה לאחרונה ביקורות מהציבור החרדי לאחר שחיללה את השבת. אך עם זאת, החברה מצאה פתרון יצירתי: נחיתה באירופה לפני כניסת השבת, וטיסת המשך לישראל בחברת הבת – "סאנדור".
הפעם קולה של המפד"ל לא נשמע.
לכל הפחות הוא לא היה חד וברור כמו במקרה חילול השבת של שרת החינוך.
בכל אתר ובכל תחנה ידעו לצטט את הודעת "ועדת הרבנים למען קדושת השבת", בעניין המשך צעדי ההחרמה. העדר תגובה מפד"לית הולמת מרגיזה עוד יותר על רקע דברי ההתרסה של מנכ"ל אל על, חיים רומנו. לדבריו, "טובת הלקוחות נמצאת בראש סדר העדיפויות של החברה, בכל יום בשבוע. בכוונת אל-על להמשיך ולדבוק באותה מדיניות, ולכן בפתרון שמצאנו לא נפל דבר חדש".
לא רק החרדים, גם אנחנו לקוחות אל-על. אני סבור שגם לנו צריכה להיות אמירה בנושא השבת. אולם, מצער הדבר שגם אנו, או לפחות מי שאמורים לדבר בשמנו, לא רואים בתרגיל היצירתי של הפעלת חברת הבת דבר חדש, ונותנים – בשתיקתם – את הסכמתם לכך.
כשהתחדש מרכז המפלגה, אמר אורלב שעל הדגל עומדים כעת נושאים נוספים כמו חינוך וחברה.
לאחרונה מדברים על כך שהמפד"ל עתידה לפתוח את שעריה גם לציבור שאינו חובש כיפה.
האם עקרונות בסיס כמו קדושת השבת הופכים להיות "פרווה" ופחות מכך, כשפוליטיקה מעורבת בעניין?
נקודה למחשבה, לפני שהקול שלנו "נעלם"…
