הצהרת הון מהווה דיווח של היחיד בפני רשויות המס על ההון המצטבר שבבעלותו. הצהרה זאת משקפת את ההון של האדם נכון לזמן הגשת ההצהרה.
לרוב ההצהרה אשר תוגש תהווה תמונת ראי של כלל המשאבים המצויים ברשותו של האדם נכון לסוף השנה הקודמת. אם קיבלתם דרישה להגשת הצהרת הון, חשוב שתדעו במה מדובר וכיצד עושים זאת בצורה נכונה ומדויקת על מנת שלא יהיו בעיות כלשהן עם ההצהרות הבאות שתדרשו להגיש.
מהי הצהרת הון?
בהצהרת הון יפרט למעשה הנישום, את כלל הרכוש שיש לו לרבות נכסי נדל”ן ובהם דירות ומגרשים, מטלטלין דוגמת רכב, תכשיטים ואומנות וכן ניירות ערך, חסכונות, מוצרים פנסיונים ועוד. לצד כל אלה, האדם ימלא את כלל ההתחייבויות העומדות לרשותו ולחובתו לרבות הכספים שהוא חייב לאחרים והכספים שאחרים חייבים לו. קיזוז כלל הנכסים מההתחייבויות של האדם יגלם את ההון שלו. חשוב מאוד לציין כי הבעלות והערך של כלל הנכסים שהאדם מעיד עליהם בהצהרה צריכים להיות מגובים בתימוכין. אם האדם הצהיר לדוגמא על דירה או על מגרש שבבעלותו, עליו לצרף שטר בעלות עליהם. הצהרה על רכב תדרוש להציג את רישיון הרכב אשר מציין כי הוא הבעלים. החסכונות יגובו באמצעות מסמכים מטעם הגוף הפיננסי שבו הם מופקדים ועוד.
מי צריך להגיש הצהרת הון?
מילוי והגשה של הצהרת הון אינן פעולות וולנוטריות והן אינם מהוות מטלה קלה. ההצהרה המדוברת תוגש לרשויות רק לאחר בקשה מפורשת מרשות המיסים. על פי רוב, מי שיתבקש למלא הצהרת הון הם בעלי עסקים וחברות אשר נפתחו לאחרונה וזאת בכדי לבצע מעקב אחר היקף ההכנסות שלהם. הסיבה מאחורי הדרישה היא שעסקים יכולים להיות קרקע פורייה להעלמת הון ונכסים ועל כן רשות המיסים מעוניינת להשגיח עליהם בצורה רצינית. ישנם מקרים שבהם רשויות המס ידרשו הצהרת הון גם משכירים כאשר על פי רוב הם יתבקשו להגיש את ההצהרה אם הם עברו את רף השכר אשר נקבע בתקנות. לעיתים יתבקשו הצהרות הון גם משכירים שנבחרו במדגם. יתכן כי גם סוחרים בשוק ההון יקבלו דרישה להגשת הצהרת הון כאשר על פי רוב הדרישה המדוברת תעלה כלפי שני סוגים של סוחרים: אלה שבבעלותם סך של 10 אחוזים ויותר בחברה אחת ואלה שמבצעים מספר רב של פעולות קנייה ומכירה.
הצהרת הון ראשונה אל מול הצהרת הון שנייה
חשוב מאוד להבין כי לאחר הגשת הצהרת הון ראשונה בעל העסק, החברה או השכיר שקיבל את הדרישה להגשת הצהרת הון ידרשו להגיש הצהרת הון נוספת כל 4-5 שנים. הצהרת ההון הראשונה מהווה נקודת יחס לכלל ההצהרות הבאות ועל בסיס הצהרה זאת תיבחן סבירות גידול ההון של הנישום. בשל עובדה זאת יש לוודא כי הצהרת ההון אשר מגישים היא מלאה ומפורטת. הצהרת ההון הראשונה תכלול כאמור את כל הנכסים ומנגד את כל ההתחייבויות של האדם. הנכסים יכללו: נכסי מקרקעין, כסף, ירושות מתנות שהוא קיבל בסכומים גדולים, רכבים שבבעלותו, חסכונות, ניירות ערך, כסף שקיבל או כל דבר אחר בעל ערך ששייך לו. כמובן שעליו לצרף גם את ההתחייבויות שלו לרבות הלוואות ועוד.
לאחר הגשת הצהרת ההון הראשונה כדאי להכין תיק מסמכים שבו תאספו את כל המסמכים שיהיה לכם צורך בהם כאשר תדרשו להגיש הצהרת הון שנייה. מדובר על מסמכים שלא מקבלים ביטוי בהגשת דוחות שנתיים ועל כן לא מהווים הכנסה חייבת לצורכי מס או אשר רלוונטיים לבחינת רמת ההוצאות האישיות שלכם. חשוב לזכור שהצהרת ההון השנייה רלוונטית לצורך השוואתה להצהרת ההון הראשונה וכל הפרש בגובה ההון אשר נצבר בתקופה שבין הצהרת הון ראשונה לשנייה צריך להיות תואם לגובה ההכנסות עליהן דיווחתם בדוחות השנתיים בשנים האמורות, כאשר מההכנסות הללו יהיה צורך לנכות תשלומי מיסים, תשלומי ביטוח לאומי, הוצאות מחייה כל פי טבלאות של מס הכנסה, הוצאות מיוחדות כמו: נסיעות לחו”ל, אחזקת מטפלת, רכישות של תכולת דירה או רכב חדש ועוד.
הצהרת הון ראשונה וכל כל הצהרת הון שבאה אחריה, חייבת להיות מדויקת בצורה המקסימלית וזאת בכדי שלא תהיה בעיה כלשהי מול רשות המיסים ועל כן, כדאי לבחור באיש מקצוע שיסייע בהכנת והגשת הצהרת הון ראשונה, שנייה וכל הצהרת הון נוספת שאתם נדרשים להגיש.