האם תושבי ירושלים הבירה קידמו בברכה את בואו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש? תלוי את מי שואלים. במהלך שלושת ימי ביקורו של הנשיא האמריקאי, רבים מהתושבים בירושלים העדיפו פשוט לעזוב את העיר או להישאר בבית.
תושבי הרחובות הסמוכים למקום שהייתו של הנשיא נמצאו בעוצר של ממש. מי שכבר יצא, לא יכל לחזור הביתה, לא במכונית בכל אופן, גם אם מדובר במרחק של ממש.
לשכתי במועצת העיר ירושלים הוצפה במהלך הביקור בפניות של תושבי הרחובות רמב"ן, דרך עזה, רח' הארי וסביבתם. למרבה הפלא ולמרבה הצער, נשללת במדינת ישראל מאזרחים אלו זכות בסיסית של חופש התנועה.
נכון, שיקולי ביטחון הינם שיקולים חשובים מאין כמותם. איש אינו רוצה חלילה וחס שבאיזה שהוא אופן יפגע כבוד הנשיא בוש, אורח עיר הבירה. אך מה יש לומר מול בכייתה של גברת שהגיעה כבר לגיל הזהב, שבגלל ביקורו של הנשיא היא איננה יכולה להגיע ברכב לחנייה החוקית הפרטית שלה מתחת לביתה. מקום החניה רשום על שמה כדת וכדין בטאבו והיא משלמת עליו ארנונה מידי שנה. שלושים שנה היא גרה ברחוב, אך עכשיו היא נאלצת לסחוב את סלי הקניות מרחק רב ברגל כי לא נותנים לה לעבור לביתה.
גם לו היה מדובר במקרה בודד של אותה גברת, קשה היה לומר "ניחא". אך ביקורו של בוש גורם עוול למאות ואולי לאלפי תושבים שנשלל מהם בכוח חופש התנועה. בפניות הרבות שהגיעו אליי ביקשו התושבים בסך הכל "תנו לנו להגיע הבייתה". בכל זאת הם גרים שם לא מאתמול, "אנחנו מוכנים" – אמרו לי, "שיבדקו לנו בתעודת הזהות את הכתובת, יעבירו אותנו דרך גלאי מתכות, שיערכו עלינו תחקיר בטחוני מראש, הרי בוש לא בא במפתיע, רק תנו לנו לעבור עם הרכב לחניה ששייכת לנו ושאנחנו משלמים עליה כדין".
שוב יגידו "שיקולי ביטחון" ושוב יאמרו לנו שהאזרח הקטן לא מבין בשיקולי השב"כ.
אך בעיניי ובעיני רבים מתושבי ירושלים הפקעת שטחי החניה הפרטית לא הייתה עומדת במדינה מתוקנת במבחן בג"צ. כמובן שאיננו רוצים שיקרה דבר לבוש ופמלייתו המכובדת, חשוב לשמור עליו מכל משמר, אך המידתיות שבה מופעל אוטומאטית תירוץ "הביטחון" אינו ראוי ויתכן שאף איננו חוקי כלל וכלל.
ראינו כבר שבמקרה של גדר ההפרדה בג"צ דחה את טענות הצבא ומערכת הביטחון כאשר קבע כי הגדר פוגעת בחיי הפלשתינים המתגוררים בתוואי שתוכנן באזור גבעת זאב והיישובים מכבים-רעות. בדיונים שהתנהלו בבית המשפט דנו השופטים בדיוק בסוגיית המידתיות. מעניין מה היה אומר בג"צ על מידתיות הפגיעה בחיי תושבי ירושלים, במקרה המדובר – ביקורו של בוש.
ולמה בעצם להתעסק בקטנות? הרי בוש קפץ לשלושה ימים וכבר הסיפור מאחורינו. אבל, כדאי להזכיר שאנו, תושבי הבירה, נאלצים לשמוע את אותו תירוץ "ביטחוני" פעם אחר פעם, בכל ביקור של אישיות חשובה.
ביקורו הקצר של נשיא ארצות הברית עבר בסופו של דבר. אבל בוש פוקק את ירושלים לא רק בדרכים, אלא גם בבניה. הוא הנחה את הממשלה לעצור את התרחבות ירושלים, להצר את ההתיישבות ותנופת הבניה. לא מדובר על פירוק מאחז כזה או אחר אלא על ירושלים עיר הבירה. חומת שמואל (הר חומה) היא שכונה שנמצאת בלב הקונצנזוס, אין עוררין על כך. אז תסלח לנו מר בוש, אבל הפעם זה כבר גדש את הסאה.
(הכותב הוא חבר מועצת העיר ירושלים מטעם המפד"ל)