הצעת החוק מבקשת להרחיב את הסמכות גם לתחום הדין המשמעתי, שעד כה היה מחוץ לתחום החנינה של הנשיא. כך, למשל, נשיא המדינה יהיה רשאי לקצר עונש של בתי הדין המשמעתיים במקצועות שונים להשעיית החבר בהם (כמו עורכי דין או רופאים).
בתחום העררים על סגירות תיק, ועדת השרים אישרה כי מתלונן שאיחר בהגשת הערר על סגירת תיק, יהיה רשאי לבקש הגשת ערר גם ממנהל תחום העררים במשרד המשפטים, בנוסף ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה שגם כיום רשאים לאפשר זאת.
כזכור, לפני כשנה הוריו של גל בק שנדרס לפני 11 שנה ביקשו לפתוח מחדש את התיק בדרישה להעמיד לדין את הנהגת הדורסת.
שרת המשפטים שקד: “מתוך אמון גדול במוסד נשיאות המדינה, אני בטוחה שהנשיא הנוכחי ואלו שיבואו אחריו יעשו שימוש סביר בסמכויות שהחוק יעניק לנשיא. אם אנחנו סומכים על שיקול הדעת בתחום הפלילי, אין סיבה שלא נסמוך עליו בעניינים חמורים פחות כמו הדין המשמעתי”.