“דין משמרת כדין בארי”? מועמד איחוד מפלגות הימין, יונתן דובוב מכה על חטא

כשירו לשדות של עוטף עזה, החלקנו כי זה היה רק איזה טרקטור וקצת תפוחי אדמה שהלכו.

כשקאסמים נחתו בשדרות ובאשקלון, זרמנו כי ברוב הפעמים זה היה בשטח פתוח.

כשהקאסמים כבר פגעו בבתים, הבנו שמזל שהתושבים שם מתורגלים לרוץ מהר מהר לממ״ד וכבר להעביר שם את הלילה.

כשבלוני תבערה ועפיפוני נפץ נחתו להם בירושלים ובבית שמש, אמרנו לעצמנו שזה פשוט רוח מזרחית חזקה ומשחק ילדים קצת קריפי של החמאס.

כשטיל נ״ט נורה לעבר אוטובוס שהיה מלא חיילים, התנחמנו בכך שהכל בחיים זה עניין של טיימינג ומזל שהם ירדו ממנו 3 דקות לפני.

כש-500 טילים נורו ביום אחד לישראל, הבלגנו כי אנחנו מבוגרים ואחראיים ונורא חזקים במילים אבל יותר מכך בתגובה עוצמתית של כתישת דיונות ריקות.

כשירו על תל אביב, נזכרנו שיש לנו כיפת ברזל ששומרת עלינו ובכלל זה היה בטעות כי איזה מחבל חמד לצון וסליחה סליחה אמר החמאס והבטיח להפיק לקחים בישיבת העדכון השבועית.

כשב-5 בבוקר כפר סבא ועמק חפר מתעוררת לאזעקה, פתחנו מהר חדשות והתנחמנו שהפעם שוב שיחק לנו המזל ואמנם נהרס בית אבל לא מחק משפחה שלמה.
**
כי אם היו פה פגיעות בנפש, וואי וואי מה היינו עושים לחמאס שטוען שהירי בוצע בשגגה בגלל סופת ברקים ותחזוקה לקויה. היינו מכניסים גדודים של חיל חימוש לתוך הרצועה, שיעברו שם טיל טיל ויוודאו שאין חלודה ושהכל מאובטח ומצוחצח עם גריז כי הוראות פתיחה באש נכתבו בדם- ומקווה מאוד שאנחנו נתאפס מהר לפני שבאמת יישפך פה דם, והיום היינו סנטימטרים בודדים והמון מזל מלמעלה ממצב שכזה.

מעניין איזה תירוץ מקורי היינו מוצאים אז