כותרות העיתונות זעקו לאחרונה כי מדי שנה מתבצעות בארץ אלפי הפלות מיותרות, ללא כל הצדקה רפואית. אולם, רוב הציבור איננו מודע למגיפה המזעזעת של ההפלות המתבצעות בישראל. על פי הערכות שונות, מאז הקמת המדינה איבד עם ישראל בדרך זו למעלה מ- 2 מליון ילדים יהודיים. נושא חשוב זה, עוסק בערך המקודש ביהדות – ערך קדושת החיים, הנוגע מדי שנה לפיקוח נפש של עשרות אלפי ילדי ישראל, שחייהם מופסקים ללא הכרח, טרם צאתם לאויר העולם. הבעיה מחייבת דיון מקיף ומעמיק. הנתונים הרשמיים מסכמים את האישורים הפורמאליים שניתנו – ברוחב לב – ע"י הוועדות לאישור הפסקת הריון. על פי דווחי משרד הבריאות, בשנת 2005 פנו לוועדות כ- 20,800 נשים בהריון ומהן אושרו כ- 19,600 פניות להפסקת הריון, דהיינו כ- 94% מהפניות. בשנת 2004 אושרו כ- 20,400 פניות מתוך כ- 21,700 שהוגשו לוועדות. בשנת 2003 אושרו כ- 20,800 פניות, המהוות כ- 98% מתוך כ- 21,000 הבקשות שהוגשו לוועדות. נתונים מחרידים אלה מציגים רק את חלקה הגלוי של התופעה, שכן הם מתייחסים רק לאותן הפלות שאושרו על פי חוק הפסקת הריון, באמצעות הוועדות הפועלות מכוח החוק. אף על פי שהקריטריונים לאישור גמישים למדי, וכוללים – בין היתר – אישור אוטומטי לנשים מעל גיל 40 ולנערות מתחת לגיל 17, ומגוון סיבות נוספות, על פי הערכות שונות נעשות הפלות רבות מאוד ללא אישור הוועדות, באורח בלתי חוקי. מטבע הדברים אין נתונים רשמיים בנדון, אולם להערכת רופאים רבים, מספר ההפלות הבלתי חוקיות דומה למספרן של ההפלות שאושרו ע"י הוועדות.
נתונים אלו מעלים ביתר תוקף את השאלה האם נכון ומוסרי לבצע הפלה. האם לאשה נתונה זכות מוחלטת להפיל את העובר שברחמה, או שמא גם לעובר ישנן זכויות ומעמד מוסרי, בהן יש להתחשב בקבלת ההחלטה על הפסקת הריון. סוגיית ההפלה היינו הפסקת ההריון טרם שהעובר נעשה בר קיימא, מעלה שאלות רגשיות, דתיות וחברתיות רבות. הסוגיה מהווה גם אחד הנושאים שעל סדר יומם של העוסקים באתיקה רפואית, בספרות הרפואית, המשפטית, הדתית והפילוסופית, ומוצאת ביטוי גם בתקשורת הכתובה והאלקטרונית.
תקנות העונשין הפסקת הריון (1978) בשילוב עם חוק העונשין (1977), קובעים כי נדרש אישור מראש של הועדה להפסקת הריון. בנוסף לקריטריון גיל האישה כאמור, קבע המחוקק כי יינתן אישור להפסקת הריון הנובע מגילוי עריות או מיחסים אסורים על פי החוק הפלילי או מיחסים מחוץ לנישואין, כאשר העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי, או כאשר המשך ההריון עלול לסכן את חיי היולדת או לגרום לה נזק גופני או נפשי.
הנושא חורג אל מעבר לתחומו של החוק היבש, שכן מההיבט הרפואי הפסקת הריון עלולה להיות כרוכה בסיכונים מבחינת תוצאותיה. הסיבוכים הקשורים בהפסקת הריון כוללים בין היתר דימומים, זיהומים, חשש לניקוב הרחם, נזק לצואר הרחם בעל השלכות על ההריונות הבאים, בנוסף לסיכונים הכרוכים בהרדמה. מההיבט הפסיכולוגי – מנטלי עלולה הפסקת הריון יזומה להוות רקע לצמיחת בעיות פסיכיאטריות הכוללת הפרעות בחיי אישות, חרדה, דיכאון, תחושת אובדן, כעס, ירידה בהערכה העצמית, סיוטי לילה והזיות, נוירוזות קשות וכן התעוררות בעיות פסיכוטיות חבויות. בנוסף, נשים לא מעטות שהתחרטו על ביצוע הפלה לאחר שכבר בוצעה, נושאות עימן שנים רבות רגשות אשם מענים יחד עם זכר הילד שלא זכה לצאת לאויר העולם. במישור הקונפליקט שבין ערך קדושת החיים לבין זכותו של האדם על גופו, קיימות שתי תפיסות בסיסיות. מחד, גישה הרואה בעובר ישות בעלת זכויות שוות לאלו של אמו. על פי דעה זו לא ניתן בשום אופן ליטול את זכותו לחיות ולהתקיים. מאידך, עמדה הדוגלת בזכותה הבסיסית של אשה על גופה, המצדיקה הפלה חופשית בהתאם לרצונה הבלעדי של האשה, מכל סיבה שהיא. על פי תפישת עולמי, הגישה המתעלמת לחלוטין מזכויות כלשהן של העובר ורואה בו חלק מגופה של האם, איננה נכונה. מבחינה ביולוגית יש להתייחס לעובר כ"חי עצמאי" הואיל ומשלב מסוים של ההריון יש לו פעילות עצבית ולבבית עצמאית. לדעתי, מעמד העובר וזכויותיו נובעים מהפוטנציאל שלו להיוולד ולהיות בן אדם. כך גם אם ההתייחסות אליו היא כבעל זכויות אנוש חלקיות בלבד, למען שלומו וטובתו אין לפגוע בו בהעדר סיבה מוסרית כבדת משקל. העובדה שאין רואים אותו ללא מכשיר אולטרסאונד איננה מפחיתה מקיומו. היא איננה גורעת מזכותו שלו על גופו ועל חייו בהיותו ברייה בין הבריות. לפיכך, במענה לשאלה האם זכות העובר לחיות תלויה בהחלטת האם או שמא זו זכותו של העובר שאיננה ניתנת להפקעה, לדעתי זכות האשה על גופה ועל חייה איננה מוטלת בספק, אולם חובה להבין כי הפסקת הריון היא מעשה חמור: מדובר בנשמה שכבר ירדה אל העולם, שההחלטה על גורלה איננה בידינו.
בהקשר לעידוד הפריון והילודה בארץ, מן הראוי לציין את פעילותה של אגודת "אפרת" לצמצום היקפן האדיר של ההפלות בישראל. אפרת הציבה מטרה – להביא לידיעת נשים השוקלות ביצוע הפלה, מידע רלבנטי המאפשר להן לשקול את צעדיהן ולקבל החלטה חופשית, משוחררת מלחצים חברתיים וממסדיים. באגודת אפרת נאגר מידע רב בתחום זה, המוביל למסקנה שמרבית הנשים שעברו הפלה יזומה היו מונעות על ידי מצוקה חולפת, ולא מתוך מודעות למכלול המשמעויות וההשלכות הכרוכות בה. להגשמת מטרה זו מסייעת אפרת לאלפי נשים הרות המצויות במצוקה כלכלית. במהלך כשלושה עשורים של פעילותה, הצליחה האגודה להציל קרוב ל- 20 אלף תינוקות, ולספק לאמהותיהם תמיכה כלכלית, סוציאלית ופסיכולוגית. אני ממליצה לכל אשה הרה השוקלת הפסקת ההריון, להעזר בייעוץ של צוות אגודת אפרת טרם קבלת ההחלטה הבלתי הפיכה.
אני קוראת להתמודד עם התופעה של הפסקות ההריון היזומות בשני מישורים במקביל: הגברת מאמצי ההסברה בדבר ההשלכות הרפואיות, הפסיכולוגיות והמוסריות של ביצוע הפלה, מתוך הכרה בכוחה של ההסברה לצמצם את תופעת ההפלות. במישור הנוסף, נוכח ההשערות השונות בדבר היקפן של ההפלות המבוצעות מחוץ למסלול שהתווה המחוקק, להגביר את האכיפה של הוראות החוק. ההנחיות החוקיות ברורות וידועות, והואיל ואומדן החריגות גבוה – נדרשים גורמי האכיפה – המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, לדאוג לכך שגם חוק זה לא יהיה למרמס.