בביאור הצעת החוק נכתב כי בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי והיא מעניקה גישה למידע רב ומגוון. למידע הרב המוצג ברשת עשוי להיות פן חיובי, ובכלל זה מקדם עניינים ותחומים רבים חיוביים כגון חינוך, מדע, טכנולוגיה, מסחר, כלכלה ועוד.
ואולם, לצד אותו פן חיובי, לרשת האינטרנט גם צדדים ותכנים הנחשבים לשליליים דוגמת הימורים, אכזריות, פורנוגרפיה, פדופיליה ועוד, העלולים לפגוע ולהזיק לציבור הנחשף אליהם, ובעיקר לילדים.
בשנים האחרונות יש גידול ניכר במספר הדיווחים אודות קטינים שנפגעו מחשיפה לתכנים מיניים ופוגעניים ברשת האינטרנט. מאות מחקרים בארץ ובעולם מתעדים ובוחנים את הפגיעות השונות בנגרמות כתוצאה מהחשיפה לאותם תכנים ואת השפעותיהן לטווח הארוך.
בדיונים שהתקיימו בנושא עלה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים. עוד עולה כי לכ47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן לפדופילים גדלה משמעותית בשל העדר פיקוח מצד ההורים.
כיום, חוק התקשורת (בזק ושידורים) והתקנות שהותקנו מכוחו על ידי שר התקשורת מחייבים את ספקי הגישה לאינטרנט ליידע את המנויים בדבר אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט וכן בדבר אפשרויות ההגנה מפניהם (כגון אפשרויות לסינון אתרים אותן מציע הספק למנויים), בין היתר באמצעות שליחת עלון בדואר ופרסום המידע באתר האינטרנט של הספק. על אף זאת, מנויים רבים כלל לא מודעים לקיומם של שירותי סינון אתרי אינטרנט.”
לפיכך החוק המוצע נועד להטיל על ספקי האיטנרנט את החובה לספק לכל המנויים, כברירת מחדל, שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו כ”פוגעניים”, ללא תוספת תשלום.
יש לציין כי הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת הקודמת על ידי חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ושולי מועלם רפאלי.