אחד הנושאים החמים בימים אלו הוא: שינוי שיטת הממשל בישראל. היוזמה לכך התעוררה מחדש בשלהי כהונתו של אריק שרון כראש ממשלה והמשיכה כחלק מסדר היום של מפלגת קדימה לקראת הבחירות האחרונות. בימים אלו היא שבה ועלתה במלוא התנופה עם כניסתו של אביגדור ליברמן ומפלגתו, ישראל ביתנו, לקואליציה כשאחד התנאים לכניסתם היה התחלת ההליך לשינוי החוק תוך שינוי שיטת הממשל בישראל.
העקרונות שעולים מהצעת החוק הם בחירת ראש מדינה (נשיא או ראש ממשלה) בעל סמכויות ביצועיות נרחבות, הקמת ממשלת מומחים שראש המדינה ממנה וברצותו הוא רשאי לפטר והעלאת אחוז החסימה לעשרה אחוז. נשים נא אל ליבנו מתי עולה ההצעה לשינוי כזה על סדר היום?. כאשר ראש ממשלה בישראל רוצה ליישם מדיניות שאינה תואמת את התחייבויותיו לאזרחים לקראת הבחירות בהן הוא נבחר, כאשר חלק מחברי הכנסת אינם הולכים אחריו בדרכו ומנסים להכשיל את מדיניותו החדשה, חברי כנסת שמכונים לאחר מכן: "מורדים".
הבעיות שיוצרות את השאיפה לשינוי שיטת הממשל הן שלוש:
1. העובדה שעל ראש הממשלה הנבחר להקים קואליציה המורכבת ממספר מפלגות ובהן מפלגת שלטון די גדולה כשלצידה מפלגה נוספת בהיקף דומה ומפלגות נוספות בינוניות וקטנות. בשיטת ממשל זו, העומדים בראש המשרדים הם נציגי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ולא מומחים בתחום פעילותם של המשרדים השונים.
2. כוחם של חברי כנסת בודדים מתוך המפלגות המרכיבות את הקואליציה וממפלגות הקואליציה הקטנות לדרוש משאבים לקדם סדרי עדיפויות וליצר משברים.
3. מבנה הרשות המבצעת כיום הוא כזה שהחלטות הממשלה והשרים בהתאם למדיניות אותה הם מייצגים ועל פיה הם נבחרו אינן מתבצעות.
מדינת ישראל אינה מתאימה לשיטת ממשל המוצעת בימים אלו. המדינות המתאימות לשיטת ממשל זו הן כאלו שבהן עומדות לבחירה שתיים עד ארבע תפיסות עולם מרכזיות:
1. תפיסת העולם הקפיטליסטית הדוגלת בהתערבות מינימאלית של השלטון המרכזי בהתנהלות החברה והכלכלה בבחינת "תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם".
2. מולה עומדת תפיסת עולם חברתית הדוגלת בהתערבות הממשלה בתהליכים החברתיים והכלכליים לצורך יישום מדיניות חברתית המבוססת על עקרונות ערכיים כמו מאבק בעוני והזדמנות שווה לכולם. עקרונות המחייבים סבסוד ומימון פעולות חינוך רווחה וחברה ע"י הממשלה.
3. במקומות מסוימים עומדת לבחירה מדיניות המשלבת במידה מסוימת את שני העקרונות.
4. יש מקומות בהם גם קיימת מגמה המדגישה יותר את העקרונות הליברליים, של זכויות האדם, דמוקרטיה ושוויון ככלי לקיום חברה ערכית יותר.
בשיטת ממשל זו נבחר ראש המדינה לתקופה של ארבע עד חמש שנים מבצע מדיניות שהוא מאמין בה כאמור לעיל ועומד לבחירה פעם נוספת בתום התקופה.
שיטת ממשל זו אינה מתאימה למדינות כמו מדינת ישראל שבה קבוצות המיעוטים רבות (חילוניים, מסורתיים, דתיים לאומיים וחרדים, ערבים ויהודים, כאלו שאינם מוכנים להתפשר על חלקי ארץ ישראל ואלו שכן, גמלאים וצעירים ועוד ועוד.) כשלכל אחת מהן עקרונות נוספים וסדר יום החשוב להן. עובדה זו גורמת להיווצרותן של מפלגות נוספות וקטנות יותר. לכן שיטת הממשל במתאימה למדינת ישראל היא שיטה המאפשרת לקבוצות מיעוט לגייס ייצוג בבית הנבחרים שלנו. ולהכריח את הנבחר לראשות הממשלה להקים קואליציה המביאה בחשבון את האינטרסים של קבוצות המיעוט כך שסדרי העדיפויות והאינטרסים שלהם ימומשו.
אביגדור ליברמן נוהג לומר שהמדינה זקוקה לבעל בית ואכן הוא צודק. תחושת העדר בעל בית הנובעת מהבעיות שהוצגו לעיל נוצרת מהעובדה ש"הרקדנים כושלים" ולא כיון ש"הרצפה עקומה". כלומר: קיימת בעיה באופן ניהול שלושת הרשויות – המחוקקת, השופטת והמבצעת ולא בשיטת הממשל.
לסיכום הדברים:
1. אין לאפשר במדינת ישראל דיקטטורה לארבע שנים המאפשרת לראש הממשלה לעשות כרצונו ולהתעלם מרצונותיהם של קבוצות מיעוט רבות באוכלוסיה.
2. אין לאפשר לראש ממשלה ולמפלגה לפעול ליישום מדיניות הסותרת באופן קיצוני את המדיניות שעל פיה הם נבחרו. מי שרוצה לשנות את דרכיו שילך לבחירות חדשות או למשאל עם והעם יגיד את דברו.
3. ניתן להעלות במידה מסוימת את אחוז החסימה אבל לא באופן קיצוני כפי שמוצע.
4. יש לחזק את החוקים המונעים מחברי כנסת את האופציה לפעול באופן עצמאי בניגוד לעמדת סיעתם ולדעת שיהיה באפשרותם לקחת את המנדט שלהם ולעבור למפלגה אחרת. יש לבטל לחלוטין את האפשרות להקים סיעות חדשות מתוך סיעות קיימות. מי שרוצה לעזוב שיחזיר את המנדט ויתמודד שוב במסגרת אחרת בבחירות הבאות.
5. יש לחזק את מעמד הממשלה והשרים מול הגופים הביצועיים באוצר ובמשרדים השונים ע"מ שמדיניות הממשלה והשרים תיושם.
6. יש לחייב את השרים להעמיד כמנכלי"ם במשרדיהם אנשים בעלי רקע מקצועי וניהולי שיאפשר להם להפעיל את המשרד באופן יעיל ומקצועי בתחום עיסוקו.
אני קורא לחברי הכנסת מהסיעות השונות להתנגד לשינוי שיטת הממשל כפי שמוצעת ולהוביל מהלכים ע"פ העקרונות המוצגים במאמר זה.
