אני מבין היטב את התחושות הקשות של נציגי הציונות הדתית לנוכח בחירתם של שנים עשר הדיינים החדשים המזוהים כחרדים, אך אני שולל לחלוטין את ההתחברות שלהם עם ארגונים, אנשים ונשים המערערים על עצם קיומם וסמכותם של בתי הדין הרבניים ומנצלים את האווירה הציבורית כדי להציע פתרונות אלטרנטיביים לנישואין ולגירושין שלא עפ"י ההלכה.
גם באמירות בציבור שהדיינים החרדיים מקשים יותר על מסורבות גט, אין להם על מה להסתמך. באשר לדעות הבקיאים בבתי הדין, הדיינים אינם מתחלקים בפסקיהם לפי השתייכותם הקבוצתית וישנם דיינים המזוהים כדתיים לאומיים המחמירים יותר מעמיתיהם החרדים.
לדעתי, מן הראוי להימנע ממאבקי סרק חסרי תועלת עם הציבור החרדי, שהם השותפים הטבעיים להבטחת צביונה היהודי הציבורי של מדינת ישראל. יש לי ספקות רבים לגבי התועלת שבהתחברות עם אלה המערערים על עצם קיומם וסמכותם של בתי הדין הרבניים אבל אין לי ספקות בנזק של ההתנתקות מהציבור החרדי.
יחד עם זאת, מן הראוי שהמנהיגות של הציבור החרדי המקפידה על כבוד רבניה וראשיה תטיל את מרותה על התקשורת החרדית שתנהג בכבוד מינימאלי כלפי רבני הציונות הדתית. ולא כפי שהתקשורת החרדית לסוגיה חגגה את הנצחון של בחירת י"ב הדיינים החרדים, אך היו גם כאלה שחיטטו בקורות חייהם של הי"ב וגילו ששניים מהם לפחות הם יוצאי חלציהם של משפחות מזרחניקיות.
הגדיל לעשות "השבוע בירושלים" העיתון לציבור החרדי, שאת שלשת הדיינים נבחרי הציונות הדתית כינה בשמותיהם בלבד בלי התואר רב. מאחר ואני מכיר ויודע אודותם, אני יכול להעיד כי הדיינים הללו הם למדנים דגולים, יראי שמיים ועולים במידותיהם על כמה מהדיינים שהתקשורת החרדית משתבחת בהם.