בזמן שעמיתיו דנים על התיקים בממשלה הבאה, ח”כ משה גפני כבר חזר השבוע לתפקידו הוותיק כיו”ר ועדת הכספים. בריאיון לעטרה גרמן ודנה בצלאל הוא מבטיח להתנגד לקיצוצים במשרדי הממשלה, מסביר מדוע אין לו בעיה לשתף פעולה עם אחמד טיבי אבל הוא מתקשה לומר שלום ליועז הנדל, ולא מתרגש מקולות התבהלה מהממשלה המסתמנת.
על הקמת הממשלה: “אני לא כועס על נתניהו, אבל לא מוותר לו. היה צריך לעשות פאזל של השותפים לקואליציה לפי מספר המנדטים של כל אחד בכמה ימים, ולא להתחשב במישהו בגלל שהוא מאיים. מה שקורה בכל הימים האלה שיוצא שזה מקבל ככה וזה מקבל ככה, ואנחנו לא יכולים להצטייר כמי שמוותרים”.
על בצלאל סמוטריץ’ ומועמדותו לשר האוצר: “לא חשוב מי יהיה שר האוצר, אני ניהלתי את ועדת הכספים, ואני מקווה שכך גם יהיה הלאה, באופן עצמאי, ושמרתי עליה מכל משמר. עם כל הכבוד שאנחנו יכולים להיות בקואליציה אחת וקרובים בדעתנו, אני אנהל את הוועדה מבלי להתחשב בנושא הזה”.
על שיתופי הפעולה עם ח”כ אחמד טיבי: “עשיתי דברים שהם לטובת הציבור הערבי והם משיבים לי. למשל כשאני עומד לבחירה כיו”ר ועדת הכספים, הם לא מתנגדים.. אני מדבר כמעט עם כולם, יש מתי מעט שאני לא מדבר איתם: יועז הנדל, ליברמן, מתן כהנא וכמובן בנט שההתנהגות שלו היא מתחת לכל ביקורת. הוא ממצב את עצמו במקום אנטי-חרדי במובן הכי חמור של המילה. יש אנשים שהם נגד הציבור החרדי אבל הם אנשים שאפשר לנהל איתם דיאלוג, איתו לא”.
על חוק הגיוס והנשיאה בנטל: “דוד המלך ניהל מלחמות עקובות מדם, והנביא אמר לו חצי מהעם נמצא בצבא וחצי מהעם לומד תורה ומתחלפים. אני מוכן גם היום, חצי מהנוער ילמד תורה וחצי מהנוער ישרת בצבא ויתחלפו. אני בעד זה. אז היה חצי מהעם שלמד תורה, אנחנו לא מתקרבים אפילו. אי אפשר להחזיק צבא יהודי במדינה יהודית, שלא יהיה בתוך המערכת הזאת חיל של לומדי תורה”.