וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בהצעת “חוק הנורבגי” שצפוי להחזיר את שולי מועלם לכנסת ככל הנראה על חשבונו של השר בנט שהודיע אמש כי ייקח אחריות על החוק אותו יזם.
התיקון לחוק יאפשר לשרים ולסגני שרים להתפטר מהכנסת, ולחזור עם התפטרותם מהממשלה. בשובו לכנסת, ח”כ שהחליף אותו יחדל לכהן כח”כ.
עפ”י ההצעה, רק שר אחד מכל סיעה יוכל להתפטר מהכנסת, עוד מוצע כי שרים יוכלו להתחלף ביניהם בהתפטרות מהכנסת. הצע”הח תחול על סיעות המונות עד 12 חברי כנסת.
מבדיקה של היועצת המשפטית של הועדה עולה, כי בשונה מהצעת החוק, ההסדר החוקתי בנורבגיה בשוודיה, בלגיה, צרפת, הולנד, נורבגיה ופורטוגל, אוסר על שרים לכהן כחברי פרלמנט. לעומת אוסטריה ולטביה, בהן שר יכול להיות חבר פרלמנט או להתפטר מהפרלמנט עפ”י רצונו.
היועצת המשפטית של הוועדה עו”ד סיגל קוגוט הצביעה על קשיים חוקתיים בהצעת החוק. לדעתה, “יש בהצעה שיבוש חוקתי בכך שההצעה תחול באופן מיידי. בשונה מהתיקונים שחוקקו בחוקי המשילות, שתחולתם הייתה רק מהכנסת הבאה. בנוסף, אין הגיון חוקתי להוציא מההצעה את סיעת השלטון. הסייגים בחוק מראים על רתיעה של מי שניסח את ההצעה”. עוד אמרה היועמ”ש, “קיימת חשיבות רבה ביציבות השלטון בכך שח”כ נכנס, לא יחשוש כל העת מתי זורקים אותו. בנוסף, ההצעה להחיל את הרעיון על סגן שר, חותרת תחת ההיגיון שסגן שר חייב להיות ח”כ”. לדעתי, אמרה קוגוט “צריך לשנות את תפקידם של סגני השרים, הם היו רוח רפאים בממשלה ועפ”י ההצעה הם יהיו רוח רפאים בכנסת”.
יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי פתח את הדיון ואמר “יש סיבות לתמוך בהצע”הח ומנגד סיבות למה להתנגד לו”. סלומינסקי סבור כי יש חוסר בחברי כנסת שעובדים בוועדות הכנסת. התבטאותו של סלומינסקי מפתיעה במיודח על רקע העובדה כי החוק המקורי היה אמור להחזיר אותו לכנסת.סעיף בהסכם הקואליציוני של המפלגה בראשות הרב הרשקוביץ שקיבלה אז שלושה מנדטים כלל הסכמה לחקיקת “החוק הנורבגי”, לפיו חבר הכנסת המכהן כשר יוכל לפנות את מקומו בכנסת לטובת הבא אחריו, הסעיף הוכנס במטרה לאפשר את חזרתו לכנסת של סלומיאנסקי, שמוקם אז במקום הרביעי ברשימת “הבית היהודי”, אך בפועל החוק לא נחקק.
ח”כ יעל גרמן אמרה, “הממשלה מביאה שינוי של חוק יסוד בצורה צינית עם פגמים רבים. היועצים המשפטיים של הוועדה הצביעו על חורים רבים בגבינה השוויצרית הזו. ההצעה תגרום לכך שארבעה ח”כים חדשים יקבלו משכורת מייד עם צאת הכנסת לפגרה. לא ראוי לשנות חוק יסוד עבורם. מהו סגן שר? הוא עב”ם, לא בכנסת ולא בממשלה הוא אינו מצביע לא בכנסת ולא במשלה”.
ח”כ בני בגין אמר “נבחרתי לכנסת לפני כשלושים שנה מאז ומתמיד התנגדתי לחוקים מעין אלו. הפרת משמעת קואליציונית, צריכה להיות דבר נדיר ובנושאים עמוקים יותר מההצעה הזו. בכל זאת ראוי לנו זהירות ולהסב את הנזק המזערי. אנו רוצים למנוע קיום דלת מסתובבת בין חברי הכנסת ובאמצעות ההצעה אנו מעבירים את הדלת המסתובבת לממשלה מה שמעניק לה נופך לא ראוי. גם כך אנו סובלים מתחלופה רבה בממשלה. בגין סיים את דבריו באומרו, “הייתי שר בלי תיק הנחשב כשר ללא כלום, לרמת סגן שר ללא כלום לא הגעתי”.
ח”כ אורי מקלב אמר “כולנו חושבים שיש צורך לחזק את הכנסת ע”י הוספת ח”כים שיעבדו בוועדות”. שברת את ליבי אמרה לו ח”כ מיכל רוזין, תגיד שאתה מצביע עקב משמעת קואליציונית ולא כי אתה סבור שיש בכך צורך. מקלב הוסיף ואמר, “אנו סובלים מכך שאנו לא יכולים לתפקד היום בוועדות. גם כשהייתי באופוזיציה לא יכולתי לתפקד כראוי כיוון שהייתי חבר בוועדות רבות”.
ח”כ רויטל סויד אמרה “ההצעה תחליש עוד יותר את סגני השרים ותרוקן מתוכן את תפקידם, ותשלם שכר לצוותים שאין מאחוריהם כלום. אנו גורמים עוד יותר להוריד את האימון של הציבור במערכת הציבורית”. סויד הציעה שהצע”הח תחול רק על הכנסת הבאה.
הנציג הבא בתור בסיעת הליכוד מר אמי אוחנה אמר “אני מדבר בשם השלישיה הבאים בתור בליכוד ובשם אלפים שבחרו בנו. אם מעניקים לכל סיעה ח”כ נוסף, ראוי שיתנו ח”כ נוסף לסיעה הגדולה בכנסת”.
נציג התנועה למשילות ודמוקרטיה עו”ד שמחה רוטמן אמר “עדיף שההצעה תחול על יותר שרים ויותר מפלגות. כשהוקמה הכנסת והממשלה הראשונה, היחס של ח”כ ושר היה אחד לכ- 5,000 אזרחים והיום זה אחד לכשישים אלף”.
הצעת החוק עוסקת גם בתיקונים עקיפים בנושאים שונים הנוגעים לשרים וסגני השרים שיתפטרו מהכנסת כתוצאה מהחוק ובהם, מימון הקשר עם הציבור, גמלאות, האזנת סתר, התכתבות עם אסירים, הצהרת אמונים.
יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי הודיע כי הוא יכנס את הוועדה בהמשך היום או מחר, על מנת לדון ולהצביע על ההסתייגויות ועל הצעת החוק לקראת הכנתו לקריאה שניה ושלישית.