בכנס של הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, הרשות לפיתוח הנגב וקרן מיראז’, קראה חה”כ שולי מועלם לממשלה ליישם החלטות הקשורות לשוויון בבריאות הציבור בנגב. “ילדים הנזקקים לטיפולים במרפאות התפתחות הילד בדרום הארץ צריכים להמתין 13 חודשים”
כנס מצפה ה-5 לשוויון בבריאות בנגב, של הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, הרשות לפיתוח הנגב וקרן מיראז’. חברת הכנסת שולי מועלם, יו”ר סיעת הבית היהודי ויו”ר סיעת שוויון בבריאות, פתחה את הכנס בנתונים מהמציאות הרפואית בדרום הארץ: “אני רוצה להציג היום שלושה נתונים חשובים. ראשית – שיעור תמותת תינוקות בדרום גבוה בהשוואה לשאר הארץ. שנית, שיעור מיטות בבתי חולים בדרום לילדים בגילאי 0-14 הוא הנמוך ביותר בארץ. שלישית, על פי דו”ח מבקר המדינה האחרון – ילדים הנזקקים לטיפולים במרפאות התפתחות הילד בדרום הארץ צריכים להמתין 13 חודשים. פרופ’ עמוס כץ, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוני’ בן גוריון, אם לא תפתח מסלול קלינאות תקשורת נמשיך לבכות על חוסר השוויון של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בנגב לעומת המרכז. ברור לי לגמרי שהעובדה שלומדים פה פיזיותרפיה וסיעוד, עוזר בצמצום הפער”.
“הגיל הרך הוא הזמן הקריטי לצמצם את הפערים שאחר כך כולנו רואים והם היוצרים את הפריפריה החברתית. הגיל הזה הוא נקודת המפתח. לדבר על זכותם של הילדים בנגב לרפואה מונעת איכותית, זמינה ושוויונית אינה חסד אלא זכות. על כל שקל שנשקיע פה, נחסוך 10 שקלים אחר כך. אני רוצה להוציא קריאה לממשלה – זה הזמן ליישם החלטות הקשורות לבריאות בכלל ובריאות הנגב בפרט”.
ורד גושן, סמנכ”לית הרשות לפיתוח הנגב אמרה בדבריה: “המנוף המרכזי לקפיצת מדרגה בבריאות הילדים בנגב הוא ההון האנושי. הפתרון בטווח הארוך נעוץ בקידום תשתיות, הגדלת ההיצע של כוח האדם וטיפוחו באמצעות הכשרות ומודל תמריצים שיאפשרו את פתון כשל השוק. הרשות לפיתוח הנגב מקדמת הקמת ארבעה מרכזים אינטגרטיביים לגיל הרך ובשנה האחרונה מפעילה מאגר מטפלים פרא רפואיים להנגשת היצע המטפלים הקיים להורים המחפשים אחר מטפל בנגב. לצד כל אלה שמנו לנו למטרה לקדם את נושא הבאת ההכשרות כאן אלינו לנגב, על מנת שאותם מטפלים ירכשו את הידע, יתנסו במסגרות הטיפול ויקבעו כאן את מקום מגוריהם ועבודתם. במסגרת קידום ציר זה הרשות תעמיד משאבים לטובת מעטפת תומכת למסלולים שיפתחו וללומדים”.
דו”ח מבקר המדינה ממאי האחרון מצא כי ילדים בנגב אשר נזקקים לטיפולים במרפאות להתפתחות הילד נאלצים להמתין לעתים 13 חודשים בשל מחסור קריטי במטפלים פרא רפואיים. משנת 2009 נסגרו שש יחידות להתפתחות הילד, רובן בפריפריה ובמגזרי המיעוטים. גם בנושא טיפות החלב המחסור מורגש – ההמתנה לתורים מתארכת חודשים ארוכים מעבר לתקופה המומלצת ומחסור בתקציבים מונע הקמת סניפי טיפת חלב בכל שכונה חדשה שנבנית.
כנס מצפה לשוויון בבריאות מיצב עצמו בשנים האחרונות כמוביל בקידום פתרונות ישימים לצמצום פערים בבריאות בנגב, בשיתוף עם משרד הבריאות, קופות החולים החברה האזרחית והאקדמיה. הכנס הביא לשינוי מדיניות והחלטות ממשלה לגבי מצב הבריאות בנגב: מהחלטה על הקמת בית חולים נוסף ועד לתמריצי כוח אדם ומנגנוני שיתוף פעולה בין קופות החולים. עם זאת, ישנם פערים רבים בזמינות ובנגישות שירותי הבריאות בנגב, הדורשים בחינת דרכים יצירתיות לקידום בריאות האוכלוסייה וחיזוק מערכת הבריאות בנגב ונותרו עדיין החלטות ממשלה רבות לחיזוק תשתיות שירותי הבריאות בנגב שלא יושמו כגון ההחלטה על הקמת בית חולים ציבורי נוסף בנגב.
נדב דוידוביץ, ממארגני הכנס וראש בית הספר לבריאות הציבור באונ’ בן גוריון: “פערים בבריאות אינם גזירת גורל. מדיניות בריאות שתביא לצמצום פערים בבריאות הינה זכותם הבסיסית של תושבי הנגב. כנס מצפה השנה שיתמקד באוכלוסיית ילדים מציג פתרונות חדשניים ואינטגרטיביים לקידום בריאות ילדי הנגב. השקעה בילדים הינה ההשקעה הבטוחה והחשובה ביותר. שילוב כוחות של כל השחקנים השונים: משרד בריאות, קופות החולים, בתי החולים, חברה אזרחית ואקדמיה, יכולה להיות קטליזטור לשינוי”.
משה מור יוסף, מנכ”ל הרשות לפיתוח הנגב: “הרשות מובילה תהליך כולל לקידום כלכלי-חברתי של אזור הנגב ומתן מענה הולם לכל תושבי הנגב החיים בו הוא אבן יסוד בתהליך זה. כ-280,000 מילדי ישראל סובלים מעיכוב בהתפתחות. טיפול נכון, מוקדם ורציף עשוי לקדם במידה ניכרת ילדים אלה. הרשות רואה חובה לקדם את הנושא על מנת שנוכל לספק לילדים אלה את הדרוש להם על פי חוק כדי שימצו את מלוא כישוריהם ויכולותיהם”.
נעמה דהן, מנכ”לית קרן מיראז’: “הזכות לבריאות במאה ה-21 היא זכות יסוד בסיסית שכלל הציבור בישראל זכאי לקבל וליהנות ממנה. ראוי שמקבלי ההחלטות ייערכו בהתאם לשינויים הדמוגרפיים והמגמות בנגב, ולא יסתפקו ב”פלסטר” כנגד תחלואי המצב הקיים. אנו נדרשים לספק פתרונות עומק ארוכי טווח כדי להתמודד עם הגידול באוכלוסיית הנגב והאתגרים הצפויים לנו בשנים הקרובות. לכנס מצפה חשיבות גדולה לצמצום הפערים בתחום הבריאות ולהגברת השוויון ברמת השירותים הרפואיים שבין מרכז לפריפריה. הכנס הצליח, במהלך השנים האחרונות לבסס לעצמו מעמד, ומהווה במה מרכזית וחשובה להצגת מחקרים ופתרונות בתחום. לשמחתנו, הכנס שותף לתהליכים משמעותיים ואינו מסתפק באיתור הבעיות בלבד, כי אם שותף בקידום חלופות ופתרונות בשטח”.
כנס מצפה ה-5 לשוויון בבריאות בנגב, של הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, הרשות לפיתוח הנגב וקרן מיראז’, המתקיים היום, מוקדש השנה לנושא בריאות הילדים בנגב תוך התמקדות בשירות המונע לגיל הרך בבריאות הציבור והתפתחות הילד והצרכים הייחודיים של ילדים בחברה הבדואית.
בכנס הוצג לראשונה מודל אינטגרטיבי חדש המגשר בין טיפות החלב למרכזי התפתחות הילד, מחקר על התפתחות הילד תוך התמקדות באוטיזם, הורחב השיח על היפגעות הילדים באוכלוסייה הבדואית ונבחנו החלטות הממשלה אשר קודמו בעקבות הכנסים הקודמים אשר חלקן הגדול טרם יושם.