לאחרונה נשמעים "קיטורים" ובכיות רבות על מצבה של המפד"ל להלן דעתי האישית כאחד מהחברים הצעירים במפלגה וממש לא מאלו המיואשים .
להתרפק על העבר תהיה טעות ללמוד ממנו משהו מומלץ בחום.
הישגיה האלקטורליים הגדולים של המפלגה הגיעו בתקופות בהם חילוקי הדעות הפנימיים נשמרו בפנים והמפלגה הציגה קו אחיד כלפי חוץ זאת בנוסף לנציגי ציבור שנתפסו בעיני הציבור כמנהיגים .
היום צריכים נציגי הציבור לקחת דוגמא אישית מקודמיהם, לחשוב על הציבור ולא על הקדנציה הבאה ודי לחכימא ברמיזא .
הפעולה הראשונה אותה צריכה המפלגה לבצע הינה הפקת לקחים עד היום לא נלמדו לקחי הבחירות האחרונות ולא נחקרו באופן מקצועי ועל כן רבות הדעות בקרב חברי המפלגה בנוגע לאשמים ולאשמות אך ללא מסקנות .
היום מחובתנו להרים קול צעקה ולבקש כי כמו לאחר מלחמת לבנון השנייה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) תקום גם היום וועדת חקירה חיצונית למפד"ל .
אותה הוועדה צריכה לבחון מה הביא למצבה האלקטורלי העגום של המפלגה וכן לבדוק לעומק מה הביא למצבה הכלכלי של המפלגה , מפלגה לא מגיעה למינוס של 24 מיליון ₪ בבנק מקדנציה אחת מי שהיו אחראים לכך שהקופה ריקה ומונעת תקצוב לסניפים ולפעילות בעת בה המפלגה זקוקה לכסף נואשות, צריך לתת את הדין.
מי שנשא את דגל ציונות דתית ונהג בכספי ציבור בזלזול יש להעביר לחקירה פלילית (לשם הבהרה אין באמור לעיל דבר שהוא בבחינת בדוק או ידיעה על אדם ספציפי אלו מסקנות על סמך עובדות של מינוס בסך 24 מיליון ₪ ותו לו).ההווה העגום על שלל סיבותיו לא צריך לייאש , צריך פשוט לבחון את הדרך הנכונה וללכת בה.
3 דברים עיקריים צריכים לעלות על סדר יומה של המפלגה לעניות דעתי:
1.החלטה אמיצה על המשך שותפות או היפרדות ועכשיו (אין טעם למשוך דברים עוד שנה מה שימאיס את ההחלטה שתתקבל גם על חברי המפלגה וגם על המצביעים וימנע העכרות נכונה).אני בדעה אישית שיש להיפרד כידידים ועכשיו.החיבור בין האיחוד הלאומי למפד"ל היה נראה הגיוני בזמנו כמעט לכולנו , אחרי ההתנתקות הרגשנו שכולם רוצים "לדפוק" אותנו , רצינו סוף סוף לאחד את המגזר ולהנות מכוחו האמיתי (15 מנדטים), כהרף עין הפכו חברי כנסת עוינים האחד לשני כמו אורלב הנדל ואיתם (ללא סדר מסוים) לחברים הכי טובים למען הציונות הדתית ובקול רעש גדול הושק איחוד שהסתיים בקלפי בקול דממה דקה דקה כמעט כמו מספר המנדטים של המפלגה המאוחדת. כחצי שנה אחרי החיבור הפך לחסר טעם לחלוטין הסיעה המאוחדת לא מתפקדת , כל המטענים האישיים צצים מחדש והציבור מבין שהחיבור "מלאכותי" ומאכזב , אסור לתת לפיסת נייר בצורת הסכם האוסר פירוק ופוגע בכולם באופן שווה לפגוע גם בציבור הבוחרים . לא משנה מי אשם אבל ברור כי אי אפשר לכנס את כל הציבור הדתי לאומי הדעתני והאינטיליגנטי תחת כיפה אחת , בני המגזר מורכבים מכיפות סרוגות , כיפות יותר גדולות וגם מכיפות סמויות עדיין לא נמצאה כיפה מספיק גדולה שתוכל להכיל את כולם וככל הנראה לא תימצא . אי אפשר לחבר ולהתמקד תחת אותה כותרת גם בארץ ישראל, גם בחינוך , גם בחברה ,גם בדת, גם ביהדות, גם ביישוב הארץ,גם ברווחה, גם בעלייה , גם בהתיישבות גם בכלכלה , גם במדיניות וגם בביטחון תחת דגל אחד, עסקים מצליחים כשכל אדם מתמקצע ומתמקד בתחום בו הוא הכי טוב ובו מצוי יתרונו היחסי טוב יעשו המפלגות אם ינהגו כך גם הם , יפרקו את המסגרות המגבילות וישתפו פעולה במישור הפרלמנטרי הרי לא יקרה מצב בו יעלה אורי אריאל הצעת חוק לסיוע למגורשי גוש קטיף וניסן סלומיאנסקי יתנגד לו לא יזיק גם אם יצטרפו כמה מנהיגים לשלל הפרלמנטרים המצויינים (ללא טיפת ציניות)של הכנסת ה-17 .
2.עבודה תקשורתית : בעולם המודרני לא משנה מה באמת קורה, משנה מה אנשים חושבים ובמרבית המקרים דעת הקהל משתנה בעקבותאופן הסיקור והעשייה תקשורתית (ראו ערך ה- 13 מנדטים של גאידמק ויח"צניו מהשבוע האחרון),הרי למישהו איתנו יש ספק שהמפד"ל הייתה מתמודדת לבדה בבחירות הקודמות במידה והאיחוד הלאומי לא היה תוקף אישית במשך שבועות את זבולון אורלב מעל גבי העיתונות הדתית, מאשים את המפד"ל בהתנתקות ומעביר באופן שוטף מידע והשערות על פיהן יש סיכוי כי המפד"ל לא תעבור את אחוז החסימה ואורלב ייזכר לדראון עולם כ"מחסל המפד"ל?לידיעתכם עד היום למפלגה הדתית לאומית אין דובר
להלן דוגמא על הדרך בה יוצרים תקשורת :
" יתרון יחסי ניתן לשפר הן ע"י העלאת הציון של המועמד "שלנו " והן ע"י הורדת הציון של המועמד המתחרה".
בבחירות 99 התברר ליועצי ברק שהגורם בעל המשקל הרב ביותר הינו היכולת להתמודד עם אתגרים ביטחוניים ומדיניים , נתניהו נתפש בעיני הציבור כעדיף בהיבט זה היועצים העריכו כי לא ניתן לגזול מנתניהו את הציון הגבוה אך ניתן לצמצם את יתרונו היחסי.
כלומר: עדיף להעלות את ציונו של ברק.
כדי להוריד את ציונו של נתניהו היה צריך לשכנע את הציבור שהוא אינו זכאי לקרדיט הניתן לו זהו קמפיין מורכב שסיכויי הצלחתו אינם ברורים,מנגד כדי להעלות את הציון של ברק היה צריך להזכיר את השגיו הביטחוניים כחייל , קצין ,ורמטכ"ל , קמפיין פשוט בעל סיכויים טובים להצלחה", כתוצאה משיקולי עלות מול תועלת אלו חזינו בקמפיין בבליץ תקשורתי המתאר את החייל הכי טוב במדינה, תמונתו בסרבל לבן על כנף מטוס "סבנה" כיסתה את החוצות , ורשימת השגיו הצבאיים פתחה את תשדירי הבחירות".(מתוך ספר שהוציא יועצו של ברק)
האיחוד הלאומי הצליח לפני הבחירות הקודמות להוריד את ציונה של המפד"ל .
היום יש להעלות את ציונה של המפד"ל. הדבר לא בשמיים, עם עבודה תקשורתית ואסטרטגיה נכונה נוכל להראות את הישגיה לאורך השנים , נוכל להציג את מוסדותיה המפוארים וכן נוכל להציג לראווהללא בושה את חברי המפלגה האיכותיים הנמצאים בעמדות מפתח בכל שדרות הציונות הדתית ואת תוצריה האנושיים המדהימים .
למפלגה ללא דובר וללא כסף לממן פעילות תקשורתית יהיה קשה להתפתח .
3..יש להפסיק לבכות ולהתחיל לעבוד. כל היום מתלוננים חברי מפד"ל בפורומים , במיילים , ומעל גבי האתר על המפלגה ועל מר גורלה ומבכים את עתידה הלוטה בערפל .
עתיד יש לבנות בעבודה קשה ועדיף כמה שיותר מוקדם בעוד כשנתיים ייערכו הבחירות המוניציפאליות . המערך המוניציפאלי נותר אחד "ממעוזי" המפד"ל לאורך השנים אם לא נערך היום נראה כרסום אמיתי בכוחנו בעוד שנתיים.
עכשיו יש לבנות גם מפלגה , לפתוח שנית את השורות למתפקדים חדשים ולהציג בפניהם אג'נדה אמיתית בהם מצוי יתרונה היחסי של המפד"ל .
אם נציב כנושאים עיקריים נושאים כגון דאגה לעולים , דאגה לא"י השלמה ,דאגה לגימלאים , ואת הנושא הכלכלי , לא ניצור מצביעים חדשים ונבריח חלק מאלו הוותיקים הציבור אוהב דברים חדים וברורים .
יתרונה של המפד"ל היה מצוי תמיד בנושאי החינוך , והחברה נושאים שחשובים היום לציבור הדתי בפרט ולציבור הכללי ככלל יותר מתמיד .
מפלגה צריכה לשאת דגל שבו מצוי יתרונה היחסי כך מנצחים בעסקים ובטח ובטח בפוליטיקה (ראו ערך ליברמן שידע לשאת את דגל הביטחון , העלייה והביטחון הפנימי, להצניע את ברית הזוגיות ולהגיע ל-11 מנדטים שלפחות אחד מתוכם חובש כיפה סרוגה ).
אסכם בקריאה למי שמיואש ואין לו כוח ללכת הבייתה ולפרוש מהמפלגה.
די לנו בבכיינים ועסקנים הגיע זמנם של אנשי העשייה והמנהיגים ויש מספיק כאלה בקרב החברים .