חוק הירושה בישראל מכיר בארבעה סוגי צוואות – צוואה בכתב, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. צוואה בעל פה נקראת גם צוואת שכיב מרע, וכדי שלצוואה בעל פה יהיה תוקף משפטי היא חייבת להיעשות כאשר המנוח הוא שכיב מרע, כלומר המצווה נמצא מבחינה אובייקטיבית במצב קרוב למוות.
מהי בדיוק צוואה בעל פה?
צוואה בעל פה הידועה גם בשם צוואת שכיב מרע יכולה להיעשות על פי החוק בישראל רק על ידי שכיב מרע או על ידי אדם שרואה את עצמו במצב כשכיב מרע, כל עוד הנסיבות מצדיקות זאת. סעיף 23 לחוק הירושה עוסק בצוואה בעל פה וקובע בין היתר שכדי שאדם ייחשב כמי שנמצא או רואה את עצמו בפני מוות יש שני תנאים – קיימת סכנה ממשית למותו של האדם (סכנה אובייקטיבית), ויש תחושה של האדם כי הוא עומד למות (מרכיב סובייקטיבי).
את הצוואה בעל פה יש לבצע על דרך אמירת דברי הצוואה, כלומר בעל פה, ובפני שני עדים. החוק קובע כי צוואה בעל פה תתבטל באופן אוטומטי לאחר חודש ימים אם המצווה לא נפטר. כמו כן, החוק מחייב את העדים שבפניהם נערכה הצוואה בעל פה להעלות על הכתב את זיכרון דבריו של המצווה ולהפקיד את המסמך בלשכת הרשם לענייני ירושה. העדים נדרשים להפקיד את זיכרון דבריו של המצווה בסמוך למועד האירוע שבו נעשתה הצוואה.
לכן, חוק הירושה קובע כי התוקף של צוואה בעל פה הוא חודש ימים בלבד, הספירה מתחילה במועד עשיית הצוואה בפני שני עדים.
מי רשאי לערוך צוואה בעל פה?
באופן כללי ניתן לבצע צוואה בעל פה במקרים הבאים:
- אדם גוסס הנמצא על ערש דווי, כלומר המצווה עומד למות לכן הוא מעוניין להורות את צוואתו בפני עדים הנמצאים בקרבתו.
- אדם שרואה את עצמו בפני מוות, כלומר אדם המרגיש כי הוא נמצא בסכנת חיים ממשית ומבחינה אובייקטיבית הוא אכן נמצא בסכנת חיים. לדוגמה, חייל העומד לצאת לקרב או נמצא בעיצומו של קרב ונמצא סכנת חיים ממשית, ימאי בעיצומה של סערה, אדם החווה רעידת אדמה קשה ומשמעותית המהווה סכנה לחייו וכיוצא בזה.
החוק קובע תנאים מחמירים למתן תוקף משפטי בגין צוואה בעל פה מאחר ולא ניתן לקבל עדות מהימנה מהמנוח ואין אפשרות לוודא איתו מה היו רצונותיו וכיצד הוא רצה לחלק את העיזבון בין היורשים. יש אי ודאות לגבי אמיתות העדות של שני העדים ורצונו של המוריש, לעומת הוודאות שקיימת כאשר עורכים צוואה בכתב או בפני עדים או רשות.
כאמור, החוק מחייב את העדים שבפניהם נערכה צוואה בעל פה לכתוב זיכרון דברים בסמוך למתן הצוואה על ידי המוריש, ולהפקיד את המסמך בלשכת הרשם לענייני ירושה.
כדאי לדעת כי בתי המשפט פועלים על פי עקרון מנחה הקובע כי במקרים שבהם ניתן להבין ולקבוע מה הרצון של המצווה, אפשר להתעלם מפגמים צורניים שנערכו בצוואה, לעומת פסילת צוואות מסוגים אחרים, ביניהם צוואה הדדית, בהם נוטים להחמיר כאשר מוצאים פגמים צורניים וניתן לבטל את הצוואה במלואה או בחלקה כתוצאה מכך.