שוב נשמעים באופק רעיונות ההבל על איחוד עם הליכוד או למצער על ריצה משותפת. 'איחוד הימין' קוראים לזה.
אני שואל מה בעצם מקשר אותנו לליכוד ? קיומם של כמה רעיונות משותפים, שיתוף פעולה אד הוק פה ושם – לא מצדיק ריצה משותפת.
הבה נבחן ביושר מה משותף לנו ולליכוד.
דבר אחד בודאי לא משותף. מצע הליכוד ומדיניותו חפים מכל התייחסות לבורא עולם. בתוך מפלגות המגזר יש מחלוקות בכל הקשור למידת מעורבותם של רבנים ולהיבטים דתים אחרים בחיים הפרטיים והציבוריים, אבל מותר להניח שלכלום יש מחויבות לבורא עולם ותורתו. גם אם בליכוד יש אנשים חובשי כיפה, ואפילו חטיבה המתהדרת בכינוי 'יהודית', הרי שכמפלגה, אין הליכוד מחויב ולו במקצת לקב"ה ולמצוות.
ואם זה לא מספיק למישהו, אפשר לבחון ברמה קצת יותר ארצית את התחומים הפוליטיים:
בתחום התקציבי. אמנם נתניהו כשר אוצר הציל את ישראל, אבל אי אפשר להתעלם מהפערים העצומים שנפערו בעתיה של תוכניתו הכלכלית. גם אם נאמר שהיא הייתה בבחינת הכרח המציאות, הרי שקשה להבין מדוע בשלהי כהונתו כשר אוצר הוא לא מצא לנכון להפנות את המשאבים שנוצרו כתוצאה מגידול היקף הפעילות במשק, לטובת הקטנת הפערים בחברה.
אפשר להסכים לרעיון שיש לעודד עבודה ולמעט בתשלומי העברה, אולם כל זה אינו תקף לנכים, זקנים ואחרים המתקשים לצאת לעבודה. וא-פרופו עבודה, אם אין הצעות עבודה – במה אנשים אמורים לעבוד ? המאמץ להסבת מקומות עבודה מעובדים זרים לטובת מקומיים – לא היה רציני.
בתחום החברה (הקשור לתחום הקודם), לא זכור שהליכוד שיתף פעולה בחקיקה חברתית. בעוד שהח"כים של המפד"ל קוצרים פרסים בתחום החקיקה החברתית, לא התבלט הליכוד (ולא רק הוא) בתחום. המפד"ל היא מפלגה חברתית מעשית. הליכוד תומך בגישה קפילטליסטית חסרת רסן כמעט.
בתחום החינוך, בוודאי המגזרי, אבל גם הכללי, יש הבדל בין הליכוד הליברלי בעל המסורת הזבוטינסקאית-אתיאיסטית ובין המפד"ל המסורתית. ואין צורך להרחיב. אמנם ילדיהם של רבים מתומכי הליכוד לומדים במוסדות ציוניים דתיים (מהחינוך הממ"ד ועד ישיבות ההסדר והמדרשות התורניות) אולם כולם יודעים שאם בחינוך דתי עסקינן – רק המפד"ל תטפל בענין.
בתחום המדיני. עד היום נמצאים בליכוד תומכי הגירוש והחורבן. נתניהו עצמו אמר שאין עתיד לגוש קטיף ורק הדרך לא נראתה לו. גם הגולן לא בטוח בידי הליכוד. אדרבא, הליכוד זקוק לסמן מרכזי-ימני בשביל לשמור אותו (ועדין זה לא בטוח, כי השמאל יתמוך אוטומטית בכל יזמת כניעה).
אפשר להמשיך ולבחון תחום תחום, אולם המסר מהסקירה הקצרה ברור. תהום אידיאולוגית פעורה בין הציונות הדתית ובין הליכוד. שום נאום מלא מלל והבל לא יוכל למלא את הפער הזה בתוכן אמיתי.
הציונות הדתית, עתיד המדינה, חייבת לשמור על עצמאותה.
