הנשים חבושות השביסים והסטודנטיות בלבושן הצנוע המתכנסות מדי יום ביומו לתפילת מנחה וערבית בבית הכנסת ע"ש הכט בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים, אינן מודעות שהן מקיימות הלכה למעשה את דבריו של הראי"ה קוק זצ"ל בעת חנוכת האוניברסיטה בחודש ניסן תרפ"ה (אפריל 1925), שאמר בין השאר בנאומו המפורסם: "המורים אשר ללימודי היהדות…יהיו גם שלומי אמוני ישראל בדעותיהם ובכל דרכי חייהם".
דבריו של הרב קוק זצ"ל עוררו את חמתם של הקנאים שפרסמו כנגדו כתבי פלסתר (פאשקוילים) והאשימו אותו שהוא מתרועע עם אליעזר בן יהודה (מחדש הלשון העברית), עם המשורר חיים נחמן ביאליק ועם הפרופסור יהודה לייב מגנס.
שנים רבות סימלה האוניברסיטה העברית את ההשכלה החילונית ורק מתי עט מקרב הציבור בדתי מצאו את מקומם בסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה, והבולט ביניהם היה פרופ' אברהם הלוי פרנקל ז"ל, שביקש את הסכמתו של הרב קוק זצ"ל בשנת 1929 לכהן כמרצה למתמטיקה ואף הגיע לתפקיד הדיקן ורקטור האוניברסיטה.
ברבות השנים למדו ולימדו באוניברסיטה העברית מיטב החוקרים וההוגים במדעי היהדות וכיום ממלאים את הקמפוס מרצים רבים שהרב קוק כינה אותם "שלומי אמוני ישראל" ואלפי סטודנטים חובשי כיפות מכל הצבעים והסוגים.
אני מניח שפרופ' יהודה לייב מגנס ממייסדי האוניברסיטה העברית שסימל את ההשכלה העברית חילונית לא העלה בדעתו שבקמפוס בהר הצופים יתקיימו שיעורי תורה לשמה וסטודנטיות תתפללנה תפילת מנחה וערבית מעל פסגת הר הצופים.