המאמר שכתבתי על בחירות הנדרשות ליו"ר המפדל ויו"ר הלשכה עוררו גל תגובות באתר ומחוצה לו, בפורום המפד"ל.
ידידי הצעיר רז קיל הופך את זה למאבק אישי בין זבולון אורלב לאלי גבאי, בעיני לא היא.
רז שואל בטוק-בק, למה עכשיו?
עוד אחד מרמז שאני חושק בתפקיד יו"ר הלשכה, הלל שאני מקווה שזה שמו האמיתי מבקש לוודא שהבוחרים יהיו חברי מפדל אמיתיים, יניב מדבר על הצבעה חשאית, חבר מרכז שאינו מזדהה דורש לבחור גם מזכ"ל וחבר מרכז אחר מבקש מפקד חדש עכשיו.
בהמשך להערה המקניטה של רז קיל בפורום המפד"ל בה פירט רז את רשימת התפקידים שמחזיק יו"ר המפד"ל זבולון אורלב שואל ידידיה מטירת הכרמל מדוע ראש עיר יכול להחזיק בנוסף לתפקידו כראש עיר גם תפקיד מפלגתי? שי פרטוש שאשמח להכירו, מבקש ממני קצת צניעות בטוק-בק למאמר אחר שכתבתי על חובתה של המפדל להיות מפלגת המרכז האמיתית. וידידי מוטי ורנר שואל בתגובה לאותה כתבה, האם עלינו להיות מפלגה של השלמת פערים?
התגובות לשתי הכתבות האחרונות שכתבתי מחייבות התייחסות בקצרה ומעלות צורך להציג תובנות של כ-שלושים וחמש שנים בפיקוד וניהול וכ-עשרים ושלוש שנים בפעילות פוליטית במפדל, גם אני נבהל קצת ממספר השנים. ראשית ברצוני לשבח את אלו הכותבים טוק-בק ומזדהים בשמם המלא כך נכון וכך טוב לעשות.
למבקשים ממני קצת צניעות ולמי ששואל האם אני חושק בתפקידים פוליטיים ארציים במפדל? ברצוני לענות בדברים מעט אישיים.
הניסיון הפיקודי-ניהולי שלי הוא מקיף ומגוון, תפקידי פיקוד קרבי בצה"ל עד תפקיד מג"ד, דרגת סא"ל ותכנון אסטרטגי במטכ"ל. ניהול ארגונים גדולים, בתחומי החינוך החברה והרווחה, ארגונים שבהם מאות עובדים והיקף הפעילות הכספית של מאות מליוני שקלים. באמתחתי ההשכלתית, תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים ובמשפטים, תואר שני בניהול ופיתוח מערכות חינוך ובקרוב גם תואר שני במשפטים. בתפקידים ציבוריים ובפוליטיקה, עמדתי בראש סניף המפדל בקרית מוצקין וגם כיום אני מחזיק בתפקיד זה, הייתי מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק החינוך והתרבות בקרית מוצקין, ראש המועצה הדתית בעיר וחבר לשכת המפדל שנים רבות.
כל אלו ועוד, על קצה המזלג ובקיצור, מאפשרים לי בזכות ולא בחסד לומר את אשר על ליבי ואת שבדעתי.
אני איש עשייה ולא דיבורים אך ידוע גם הכלל הפרסומי-שיווקי: עשית ולא פרסמת לא עשית. בוודאי אם יש לך מחשבות והצעות, מה לעשות ואיך, תובנות שגיבשת לעצמך במשך שנים רבות של למידה, ניסיון ועשייה, עליך לפרסמן.
אכן יש לי שאיפות פוליטיות במישור הארצי אך הן אינן גורמות לי לומר דברים שאיני מאמין בהם, כך נהגתי כול השנים וחברי יודעים זאת, הסברתי ואני חוזר ואומר, בוודאי במפלגה קטנה כשלנו, אני מקווה שלא לזמן ארוך, יש להימנע ככל הניתן מכפל תפקידים. יכולתו של אדם להפיק מעצמו עשייה ותוצאות היא מוגבלת, יש עשרים וארבע שעות בלבד ביממה, אם יש תפקידים ביצועיים רצוי שיחולקו בין מספר אנשים.
מפלגה הרוצה להצליח צריכה לחלק בין ראשיה את התפקידים כדי שכול אחד יעשה ככול יכולתו למענה. על תפקידים ייצוגיים יש לקיים דיון בנפרד. לא ניתן למנוע מראש עיר, שנבחר ע"י תושבי עירו, כלומר-תפקיד חיצוני שאינו מפלגתי, להציג מועמדות לתפקיד מפלגתי, על הבוחרים לעשות לעצמם את החשבון האם הוא יוכל לעשות תפקיד זה או אחר בו זמנית להיותו ראש עיר.
אך במסגרת התפקידים במפלגה, על המפלגה ומוסדותיה לקבוע את הכללים. אשר על כן יש לבחון את כל רשימת התפקידים שמפרט רז קיל בכתביו ולקבוע מה מהם ניתן לבצע תוך כפל תפקידים, התפקידים היחידים שאני קובע, לדעתי, מראש שיש לאפשר כפל תפקידים הם: חבר כנסת ויו"ר המפלגה.
הכנסת היא הביטוי הפוליטי של המפלגה וראש המפלגה צריך שיהא חבר כנסת ומועמדה לתפקיד הפוליטי הבכיר ביותר המוצע למפלגה במסגרת הסכמים פוליטיים וכניסה לממשלה, מפקד יש לקיים אחת לחמש שנים כפי שנקבע בתקנון ואין לחרוג מכך בשום תנאי, פרט למקרה חרום, מלחמה וכד', אין צורך בתדירות גבוהה מזו, אין זה אפשרי ולוואי ונעמוד בפרק זמן זה.
מפקד חייב שיהא נקי וחובתנו, אנשי השטח, לוודא שאכן כך יהיה. על המפלגה ומוסדותיה לקבוע כללים שיבקרו את התנהלות המפקד וימנעו "מפקד ארגזים" כפי שנהוג לכנותו כיום.
בעניין בחירה מחדש של יו"ר מפלגה ויו"ר לשכה, נאמר בחוו"ד משפטית שהם נבחרו זמנית עקב העדרם של בעלי התפקיד, עם פטירתו של אבנר חי שאקי ז"ל ופרישתו מהמפלגה של ח"כ אפי איתם, יבד"ל.
הבחירות לכנסת יכול שיתקיימו בעוד שנתיים ויותר, מפלגה אינה צריכה להתנהל עם נבחרים זמניים ועליה לבחור בעלי תפקידים קבועים, המזכ"ל נבחר באופן קבוע להחליף את ממלא מקום המזכ"ל שכיהן כממלא מקום זה שנים רבות.
את הצעתי לכך שעל המפד"ל להיות מפלגת המרכז האמיתית לא כתבתי כיוון שאין מפלגה כזו, כפי שאין מפלגה לאלו שהפגינו בירושלים, כדבריו של ידידי מוטי ורנר.
הצעתי זו מבוססת על טענה ברורה וחד משמעית. אלו עמדות שעל המפד"ל בהיותה מפלגה דתית לאומית המיוסדת על עקרונות התורה ומורשת ישראל להחזיק בהן.
מצד אחד: דגל העמידה על זכויות עם ישראל בארצו והחובה להחזיק בעמדות ביטחוניות, הקרויות ימניות, שבעיני הן הנכונות אל מול התנהלות הפלשתינאים וחלק מהעולם הערבי.
מצד שני: יש לקדם את ענייני החינוך, החברה והרווחה ברוח מסורת ישראל ולא להפקיר נושאים אלו לתחרות ולשוק חופשי תוך צמצום ההתערבות הממשלתית ומניעת תקציבים למטרות אלו, כפי שעשה ורוצה לעשות בנימין נתניהו, ראש הליכוד, אני קורא לזה: הכלכלה בשרות האדם ולא האדם בשרות הכלכלה.
ומעל הכול, מאבק על זהותה היהודית של המדינה וחינוך להעמקת הזהות היהודית בליבו ובאמונותיו של ילד, נער ומבוגר בישראל, זקנים,גברים, נשים וטף.
בעזרת ה' נעשה ונצליח.