ריפוי או הקלה

בימים אלו, ימי סדר ארגון וניקיון ביתי ואולי גם אישי, מתגלה מדינת היהודים כמדינת העמותות.
מדינה שאזרחיה, הם מפרנסיה המכסים במעשיהם את ערוות הארץ הנראית לעין כל.
ממגדל העמק של הרב גרוסמן בצפון בואכה תל אביב ועד שיפוליה הדרומיים של ארצנו הקטנטונת, נמצא אזרחים רחבי לב וכיס פותחים את ארנקם ואת ביתם בעזרה ובסיוע למימון פעולותיהם של עמותות הצדקה.

עמותות אלו, מתרגמות את כספי התורמים למוצרי מזון ומשגרות את מתנדביהם אל בתיהם של המסכנים והחלשים על מנת להאיר את יומם וחגם בחבילות היסוד. אם תרצו בבחינת כל דיכפיין שייתי ויכול.
צו חזל"י קדום זה, תופס היום מקום נכבד בהתגייסות הלאומית לקראת חג הפסח בהספקת המצרכים הנדרשים. אם כי נראה, שמנהיגי הארץ לוקחים אותו צעד אחד קדימה, צעד אחד אולי יותר מידי אל עבר טיפוחו וייסודו של דור שלם של מסכנים ופושטי יד הממתינים מידי שנה למתנדבים המופיעים כמלאכי חן וחסד עם סל מצרכים חגיגי לחג.

כמות העמותות הצומחות חדשים לבקרים, המפיצות את ריח האחווה והרעות ההיסטוריים של עמנו, מחממים מחד את ליבנו אולם מאידך עשויות לבלבל ולטשטש את מוקד הויכוח בנושא האחריות החברתית.
על מי מוטלת האחריות עת הגיע האביב ושירת מה נשתנה נשמעת בפי הקטנים?
האם על אזרחיה האכפתיים בעלי סף רגישות חברתית גבוהה ובעלי אחריות לאומית? או שמא המדינה, מדינת היהודים המחויבת לשאת בנטל ובחרפה המתגלה צריכה ואף חייבת לתת מענה ראוי ומכובד.

מבלי לעסוק במקורותיה הדתיים החברתיים והכלכליים של העניות והדחק והאחריות להיווצרותם שככל עניין אנושי חלוקות בהם הדעות. רבים יטענו, כי במקום בהם אין באפשרותה של החברה לטפל בנזקקיה ובנדכאייה, יש מקום להקל ולאפשר להתארגנויות חברתיות למלא את הריק שנוצר.
כשהאידיאל, שילוב. שילוב של מערכות ממסדיות ומערכות פרטיות שיתנו מענה הולם לכל הסינריומים האפשריים. הרעיון בשילוב תמיד מנצח, אולם יש בו שני עניינים בעיתיים; האחד נושא האחריות. מי המשרד או הארגון שייקח אחריות על מנת להקטין את מעגל ההזדקקות ובבוא היום תופנה אליו גם האצבע המאשימה באם לא יעשה כן. והשני, הנצחת המצב בבחינת הקלה ולא ריפוי.

לית מאן דפליג, כי המענה אותן מעניקות העמותות ואף הממסד חשוב ומבורך לטווח הקצר, אך יחד עם זאת מעלה מחשבות ותהיות בהתבוננות ארוכת הטווח.
בהסתכלות מעמיקה אל עבר המחר, נתפסים מעשי העמותות כהקלה חד פעמית וממוקדת לכאב העוני והחולשה ואין בהם הענקת טיפול וריפוי מן השורש למציאות מורכבת וקשה זו. יתרה מזאת, ייתכן שגלי העוני העולים על גדותיהם ערב חג הפסח טוב וישטפו את מרחב חיינו ולא יושתקו בעזרת חבילות המזון של עמותות הצדקה והעזרה, ובכך יחייבו את החברה לתת מענה הולם לפתרון המצב.

ריפוי או הקלה? אני בוחר בריפוי