על פי החוק, שרת המשפטים תמנה את הנציב, שיהיה אמון על הביקורת הן של הפרקליטות והון של התביעה המשטרתית, בהסכמת השר לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה. זאת, לאחר התייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון. קדנציה של הנציב תימשך חמש שנים.
כל אדם שנפגע במישרין מפעולה של מייצג המדינה בערכאות, או שרת המשפטים או היועמ”ש, רשאים לבקש מהנציב לבדוק את תלונתם. בירור יכול להיפתח גם ביוזמת הנציב. אם מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו. מדי שנה יוגש דו”ח של הנציב לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, ובו סקירה על מספר התלונות שהוגשו, התלונות שנמצאו מוצדקות, מספר התלונות שעלה חשש לעבירה פלילית או לעבירה משמעתית, ודברים נוספים.
החוק קובע עוד כי הנציב יהיה אמון על התלונות הפרטניות כלפי מייצגי המדינה בערכאות, בעוד שהביקורת המערכתית תופקד בידי מבקר המדינה.
שרת המשפטים איילת שקד: “ביקורת היא לא על מנת למצוא אשמים אלא על מנת להשתפר. צריך ללמוד מתרבות התחקירים בחיל האוויר. אחרי כל גיחה עושים תחקיר. זו מטרת החוק שאושר כעת במליאת הכנסת. אנשי פרקליטות המדינה עושים עבודה חשובה ביותר בבתי המשפט, ובהגנה על החוק והצדק. יחד עם זאת, מרוכז בידיהם כוח אדיר ונכון שיהיה גוף ביקורת עם קשב לאזרח. בחודש הקרוב אמנה נציב חדש שיחליף את הנציבה הילה גרסטל, אשר ביססה את נציבות הביקורת. אני גאה שזכיתי להביא חוק המעגן את פעילותו של הגוף ומניח יסודות טובים להמשך עבודתו לאורך שנים רבות. אני מודה ליושב ראש ועדת החוקה, ח”כ ניסן סלומינסקי, על הסיוע בהובלת החוק”.