במסגרת מסע הציונות הדתית של מפלגת האיחוד הלאומי נפגשו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ׳ ואופיר סופר ביחד עם מנכ״ל המפלגה יהודה ולד ופעילי שטח עם רבני קהילות וישובים מהדרום בסיור שנערך לציון 15 שנה לעקירה והגירוש מגוש קטיף.
בין הרבנים שהשתתפו היו הרב אופיר כהן מכפר דרום מראשי הגרעין התורני באשקלון, הרב גבי קדוש רב המועצה האזורית בני שמעון ורב הגרעין התורני בקריית גת, הרב נח ויז’ונסקי רב המועצה אזורית חבל לכיש, הרב ספרוני רב גני טל, הרב בניה ליפשיץ ישיבת ימית אשקלון, הרב ניסים מזרחי רב הישוב באר גנים, הרב קובי לוין רב היישוב נטע, הרב יעיש רב היישוב נצר חזני.
בליווי פעילי המפלגה בדרום ביקרו אנשי האיחוד הלאומי באתר הקרווילות שבישוב ניצן, ונפגשו עם משפחות שטרם נכנסו לבתי הקבע מאז העקירה מגוש קטיף. כמו כן ביקרו אנשי המפלגה במפעל חקלאות אורגנית שבישוב כרמיה שהוקם בידי משפחת מיכאלי שגורשו מהישוב גדיד שבגוש.
בסוף היום נערך מפגש מיוחד בישוב ניצן עם צעירים תושבי הגוש שהובילו את מחאת הנוער בזמן המאבק. במפגש נערך שיח פתוח על המחאה אז והתובנות וההשלכות למאבקים של הציונות הדתית היום.
יו״ר האיחוד הלאומי, ח״כ בצלאל סמוטריץ׳: ״גם היום, חמש עשרה שנה אחרי, אני משוכנע שעוד מוקדם לסכם את המאבק על גוש קטיף. את פירותיו נראה עוד שנים רבות בתחומים רבים במדינת ישראל ובעזרת השם גם בשיבה את הישובים שנחרבו ובהקמה מחודשת של חבל הארץ הנהדר הזה. החוויה המחודשת בכל שנה ביום גוש קטיף של ההתיישבות בגוש, גבורת המתיישבים, המאבק הנחוש ומלא האמונה והשבר שבגירוש עצמו חשובה כדי לשמר את הזיכרון חי ובעל משמעות להווה, בדיוק כמו ליל הסדר ותשעה באב. יצאתי עם תובנות רבות שבעזרת השם נתרגם למעשים.״
ח״כ אופיר סופר: ״עצרנו היום למספר שעות להתחבר מחדש לחוויות ההתיישבות והעקירה מגוש קטיף. הגוש ייזכר כחבל ארץ קסום ואידיאלי אליו נמשיך להתגעגע והחיים שהיו בו ימשיכו להוות מודל לחיקוי עבור מדינת ישראל כולה. בשבועות האחרונים לא אחת אני מהרהר ברוח המחאה המיוחדת שהייתה אז, מהרהר כמה יכול להיות אכזר השבר של אובדן הפרנסה ולא אחת נזכר בסיפור של חלק מתושבי הגוש. הסיפור של גוש קטיף לעולם יישאר חלק מרכזי מההוויה הישראלית ומסיפור של שיבת ציון.״
מנכ״ל האיחוד הלאומי, יהודה ולד: ״15 שנה לגירוש. סיירנו בדרום, פגשנו את הקהילות, דיברנו עם המגורשים ושמענו את הקשיים שעדיין מלווים חלק מהמפונים. אנשי רוח שחטפו את מכת חייהם וקמו עם רוח גדולה להמשיך להפריח את השממה. מדינת ישראל חייבת לתמוך במגורשים שעדיין לא מצליחים לעמוד על רגליהם. אסור לתת לאנשים המדהימים האלו לטבוע. המדינה ידעה לגרש אותם מביתם, תפקידה לאפשר להם להמשיך את חייהם מהמקום בו הוא נגדע.״