לקראת יום הקדיש והאבל הכללי “עשרה בטבת”, אשר חל היום (שלישי) עמותת, “יד עזר לחבר”, חונכת ב”מוזיאון השואה” בחיפה פרויקט הולוגרמות מיוחד המנציח את עדותם של ניצולי השואה האם שאלתם את עצמכם מה יקרה כשניצול השואה האחרון ילך לעולמו? האם זוהי הדרך החדשה לגעת בנצח?
ביום “עשרה בטבת”, יום הקדיש הכללי לזכר אחינו ואחיותינו, אשר נספו בתקופת השואה במחנות ההשמדה ואשר מקום קבורתם לא נודע, שחל היום (שלישי) בעשרה בטבת תשפ”ב ובעמותת “יד עזר לחבר”, למען ניצולי השואה, השיקו פרויקט הנצחה ייחודי במוזיאון השואה בחיפה.
הפרויקט יצא לאור לאחר עמל רב בבנייתה והקמתה ובהשקעה גדולה של הולוגרמות מתוחכמות וחדישות המנציחות את ניצולי השואה במציאות מדומה ובתלת מימד.
בפרויקט מנציחים בעמותה את עדותם של ניצולי השואה, דיירי ה”בית החם של ניצולי השואה”, אשר מתגוררים בקריית החסד של העמותה בשכונת הדר שבחיפה.
עם סיום הקמתה והשלמתה של ההולגרמה של ניצולת השואה מהונגריה, הגב’ יהודית הרשקוביץ, בת 93, במוזיאון השואה אמר בהתרגשות רבה מייסד ומנכ”ל עמותת “יד עזר לחבר” בחיפה מר שמעון סבג:
“כאן, אצלנו בחיפה ב”מוזיאון השואה” של עמותת “יד עזר לחבר” החלטנו ביחד עם הוועד המנהל, להנציח את ניצולי השואה “לחיות לנצח” ולספר את הסיפור שלהם לדורות הבאים באמצעות הולוגרמות.
השקענו באולפן צילומים ולא חסכנו בשאלות אל ניצולי השואה כדי להגיע לכמה שיותר עדויות והנצחות
כאמור, תהליך זה היה מדהים ולצפות בזה הנה התנסות יוצאת מגדר הרגיל.
אני חושב שניצולת השואה, הגב’ יהודית הרשקוביץ, תספר את השינוי הכביר שזה חולל בחייה בלספר את הסיפור שלה בצורה שתנציח אותה לעד.
ההולוגרמה כבר מוצגת כעת במוזיאון השואה של העמותה בחיפה ולפי העדויות היא “גורמת לצופים לבכות”.
לצד הטכנולוגיה המתקדמת, ניצולי השואה שלנו גם מבקשים ממני ואומרים לי שאל תחשבו שהטכנולוגיה היא לא העיקר, היא רק כלי שאנחנו משתמשים בו כדי לדבר אל מעבר למסך: אל המוסר, המצפון והלב.
אי אפשר להישאר אדישים למשמע עדות של ניצול או ניצולת שואה.
הסיפורים הקשים האלה מותירים זיכרון שלא יימחה ולא במקרה, הנשים והגברים, אשר מדברים אלינו היו שם באמת, בשואה עצמה.
אותם ניצולים חוו על בשרם את זוועות הנאצים והם מזכירים לנו למה ובזכות מי אנחנו כאן היום.
העצוב כאן, זו המציאות אשר מראה לנו מדיי יום שאותם ניצולי שואה הולכים ומתמעטים ומי שחיים בינינו כיום, היו ילדים פעוטים או נערים בתקופת השואה וגם הם כלים ונעלמים.
טכנולוגיית ההנצחה בעצם מצלמת את ניצולי השואה באמצעות מספר מצלמות ואז מפיקה דמות הולוגרפית באמצעות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, לשם המחשה והעצמת הסיפור, גם כאשר הם יהיו אינם לצערנו”.
שמעון סבג, הוסף וציין בדבריו כי: “המטרה שלנו היא להספיק ולצלם כמה שיותר, כאשר ישנם ניצולי שואה ניצולי ממחנה ההשמדה המקולל, אושוויץ, שלצערי כבר לא הספקנו לצלם, אך ישנם 30 ניצולי שואה נוספים, אשר מחכים על מנת שנפיק יחד איתם את העדות המצולמת שלהם, לנו ולכם.
ללא התמיכה של הציבור והקהל הרחב, לצערנו לא נוכל להצליח להשלים את הפרויקט של איסוף העדויות הנוספות.
פרויקט זה מוגבל בזמן קצוב מאוד והעל עלויות גבוהות מאוד, כאשר מדובר בפרויקט חברתי ללא כוונות רווח, מקורות המימון מצומצמים למדיי טרק כאשר ימצאו הסכומים הנדרשים ותוכניות הפיתוח יתקדמו כמתוכנן נמשיך בפרויקט ההנצחה.
אנא עזרו לנו לנצח את הזמן, היות ושעון החול שלנו ושל עדות ניצולי השואה הולך ואוזל”.
היום (שלישי) נציין ונקיים החל מהבוקר בעמותת, “יד עזר לחבר”, בחיפה טקס ועצרת אבל “עשרה בטבת” לזכרם של אותם קורבנות אחינו ואחיותינו הנספים בשואה, אשר מקום קבורתם לא נודע.
בטקס נשלב את קריאת “יזכור” וקריאת קדיש מפי רבה של העמותה כבוד הרב יעקב ממן ובתוך כך, תוצג לראשונה ההולוגרמה החדשה במוזיאון השואה, שכאמור נמצא בקריית החסד של העמותה בחיפה.