בין מגוון הפרשנויות שניתנו לסיפורם המפורסם של קמצא ובר קמצא בולטות במיוחד שתי הפרשנויות המדברות על שנאת חינם ועל דפוס התנהגות של אנשים שאינם רואים את הנולד ואת התקלה העלולה להיווצר מפעילותם ודי לחכימא ברמיזא .
כשנה וחצי חלפו מיום שהצטרפתי למפלגה הדתית לאומית בעלת העבר המפואר והעתיד הלוטה בערפל ואני נדהם בכל פעם לגלות מה רבה שנאת החינם בקרב חברי המפלגה הדתית לאומית שהתנהלות חבריה כיום מזכירה בעיקר את השלב שלפני החורבן ומעלה באופן מפליא קונטציות שליליות מסיפורם של קמצא ובר קמצא .
להלן שלושה גורמים שגרמו לחורבן הבית ויכולים בקלות רבה לגרום גם לחורבנה של המפד"ל.
מחלוקות פנימיות:
התנהלות והתלהמות החברים ברשימת התפוצה בעת האחרונה הביאה לפניות רבות של חברי מרכז להסרתם מרשימת התפוצה מפני שקצה נפשם מהרמה האישית והפרסונלית בה עוסקת הרשימה. גם באתר מפד"לי אני יכול להעיד כי כמות ה"טוקבקים" העוסקים בהשמצת האחר ובשנאת חינם לא קיימת באף אתר אחר שאני מכיר.
אם לא נדע לכבד את האחר גם כשאיננו מסכימים לדעותיו, להתווכח בצורה תרבותית על דעותנו בצורה אמיצה, ולדעת לקבל את האחר והשונה תחת מטרייה מפלגתית אחת ניוותר ללא מפלגה.
אחת הסיבות המרכזיות לחורבן הבית הייתה ריבוי כתות והתלהמות הסיקריקים על ההתלהמות כבר דיברנו ונעבור לכתות.
נדמה כי כמות הסיעות המחנות והפלגים במפד"ל עולה עשרות מונים על כמות פעיליה, ככל שקרב מועד הבחירות הפנימיות למפלגה נדמה כי לכל חבר מרכז יש פורום (אחד או חמש) שהוא חבר בו (ותיקים, צעירים, נשים, דור הביניים, דור ההמשך, תומכי מפד"ל, תורניים, מתנחלים, חינוכיים, חברתיים, נציגים מקומיים, סיעת למפנה, סיעת הצעירים, סיעת תמ"מ חברי ח"כ זה או אחר, וכו').
שלא להזכיר את מגוון הנאמנויות הפוליטיות והפורומים שהוקמו במטרה ליצור השפעה ולהוביל לסדר יום מסויים אך בפועל עוסקים בעיקר בנושא ה"חשוב" של:איך ניתן לדאוג שמרבית מחברי הפורום ייבחרו ללשכה שמתכנסת פעם בשנתיים? ומתכנסים רק בערבי בחירות.
במקום לעסוק בעניינים מהותיים עוסקים חברים רבים מידי במפלגה בחיפוש אחר רפש הנוגע למתחריהם למפלגה, במאבק למען השגת שליטה במוסדות המפלגה, ובאיתור אחר חצי הכוס הריקה.
זו אינה הדרך להגשמת מטרות הציונות הדתית זו הדרך הישירה להיוותרות ללא מפלגה.
דרך הכתות אינה ראויה למפלגה ציונית דתית, פורומים שונים הינם מבורכים אך ראוי שיתכנסו באופן שוטף ויעסקו גם בנושאים מהותיים.
חוסר תקשורת:
כל סיפור חורבן ירושלים בעקבות הסעודה שארגן העשיר הירושלמי היה נמנע עם קצת תקשורת בין העשיר למשרת, בין המשרת לקמצא ובין העשיר לבר קמצא.
לפני כשנה הקמתי את האתר מפד"לי במטרה לספק במה לפעילויות חיוביות במפלגה סברתי אז ואני סבור גם היום כי אחת הטעויות שביצעה המפד"ל הייתה באופי התנהלותה התקשורתית הערכאי.
מעבר לעובדה שמצביעי המפלגה לא ידעו מה עושה המפלגה הסתבר כי גם מרבית חבריה אינם מודעים כלל לפעילות המפלגה.
סברתי אז ואני סבור גם היום כי יש להסתכל על חצי הכוס המלאה שקיימת במפלגה ועל הפעילויות החשובות שעושים נציגיה בסניפים, בעיריות השונות וגם בכנסת.
מאז הקמת האתר אני מקבל באופן קבוע פניות מחברים מכל המחנות התוהים למה אני לא כותב על מה שפלוני עשה ועל איך שאלמונית מתנהגת.
מעבר לעובדה שלא ניתן לפרסם דברים ללא עובדות וכי הח"מ אינו תחקירן מנוגד הדבר לחלוטין לאג'נדה האישית שלי בנוגע לתקשורת במפלגה.
אני מודע היטב גם לחצי הכוס הריקה במפלגה, הייאוש של חבריה, המצב הכלכלי, חוסר האמון בחלק מאנשיה ועוד אך עתידה של המפלגה טמון בהסתכלות רחבה גם על הדברים החיוביים שבה.
לא צריך לחפש בזכוכית מגדלת כדי למצוא מגוון פעילויות חיוביות, לא צריך להדליק נר כדי לזהות את האנשים האיכותיים החברים המפלגה, ורק צריך להדליק מחשב כדי לגלות על מגוון פעילויות ברוכות שיוזמים חברי המפלגה בכל רחבי הארץ לטובת הציבור.
בעולם התקשורת העכשווי לא ניתן להסתיר דברים מהותיים לאורך זמן. אם חלק ניכר מחברי המפלגה עוסק בדברים טפלים הדבר מקרין לא רק על חברי המפלגה האחרים אלא גם על ציבור המצביעים.
לא ניתן לחרף את המפלגה ונציגיה, להתלונן כל היום על פעילותם ולאחר מכן לפנות לציבור בלב שלם ולבקש ממנו לבחור במפלגה.
מנהיגות וצדקנות:
התלמוד מספר את סיפור קמצא ובר קמצא יחד עם שני סיפורים נוספים בהקשר של הממרא הבאה: "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה לבו יפול ברעה".
לא רק אותו אדם שזרק את חברו מהסעודה היה אשם בחורבן הבית אלא דווקא רבי זכריה בן אבקולס שבצדקותו היתרה בעמידתו על קוצו של יוד ובהתעלמותו מההשלכות הפוליטיות של מעשיו גרם להחרבת בית המקדש.
משמעות הדבר הינה כי עדיף להיות זהיר ופחדן מבחינה פוליטית ובפן של בן אדם לחברו, מאשר להיות עז נפש וליפול ברעה הפוליטית. זוהי אמרה לא פופולארית אבל יהודית מאוד.
בואו לא נהיה מאלה שאם חו"ח תעלם המפד"ל נבוא ונגיד "אמרנו לכם", "תראו מה עשה פלוני אלמוני"
"זה בגללו".
מנהיגות אמיתית אינה רק מנהיגות ציבורית פוליטית מנהיגות אמיתית קיימת אצל כל אדם, נמדדת בכל תחומי החיים ובאה לידי ביטוי ביכולת להתעלות בשעות משבר, לזהות את הרע ולדעת להתמודד עימו, להפוך אותו לטוב ולא לשקוע לתוכו.
כל אחד מאיתנו צריך להסתכל בתוך עצמו פנימה, לוותר מעט על האגו והכבוד ולשאול את עצמו מה אני יכול לעשות כדי למנוע חורבן בית.
אסיים בתקווה שנלמד משירו של שלמה ארצי "לסלק את הפחד" ולדעת להוביל למצב בו יהיה נכון להגיד כי במפד"ל "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".