היה המון בלגן ורעש בעקבות ההתבטאות של אשתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳ בעניין הלידה. אחרי שחשבתי על זה, ושיניתי דעה מכאן לשם עם כל טיעון מוחץ בכיוון אחר, הבנתי מה הדבר שמפריע לי כל כך לקחת כאן דעה.
לכאורה, טבעי לגמרי שאישה תעדיף ללדת ולנוח אחרי הלידה במקום שבו היא מרגישה הכי בנוח בעולם, והכי נוח בסביבה שמרגישים בה בטוחים. אבל כמה אפשר להרגיש בטוחים כשמסביב מדברים ערבית?
זה נכון שלא כל הערבים שונאים אותנו, ולא כולם רעים, והרוב לא מחבלים אבל אם נודה על האמת בודדים האנשים שלא חוששים באיזשהו מקום ואומרים לעצמם מה אם הוא או היא או אחד מכל המשפחה הגדולה שהגיעה לחגוג, השתתף, או תיכנן להשתתף, או ישתתף, או אפילו רק תומך, בהתפרעויות נגד כוחות הביטחון ובפיגועי אבנים?
או שאולי אחד מהנערים הוא איזה נער מוסת שמחפש את ההזדמנות שלו להפוך לשאהיד? לכל אחד מאיתנו יש את הפינה הזאת של החשש.
ועדיין מפריעה לי מאוד ההתבטאות הפומבית של ח”כ סמוטריץ’. בצלאל סמוטריץ׳ הוא ח”כ,ואני מצפה ממנו להתבטא בצורה שונה מהדרך שמתבטא בה כל אדם פרטי. הוא לא יכול לבוא ולהכליל ציבור שלם שיש למצוא דרך לחיות איתו בדו קיום ולא ניתן לגרשו.כיוון שהוא חבר כנסת. יש למילים שלו יותר משמעות וטוב שייזהר בדבריו.