הדיון הפומבי הנרחב בחוק המקוואות חשף את כולנו לסוגיה שעל פי רב נסתרת מהעין. מוצנעת מהדיון הציבורי ואפופת תהיות כאלו ואחרות.
הדי מחאת הנשים שקראו בשנים האחרונות ללקיחת אחריות נשית על המתרחש במקוואות כמעט ולא עברו את הצד השני של שולחן הדיונים בוועדות הכנסת השונות. לעיתים רחוקות אף יותר משהועלו קריאות אלו לאמצעי התקשורת הם לא זכו ליותר מאשר ידיעה ‘צהובה’ על המאבק בחדרי הרחצה של הציבור הדתי והחרדי זה בזה. ידיעה שהאריכה את זמן ה”פרסומות” לציבור רחב במדינה.
חוק המקוואות העמיד לכאורה שנים של עבודה מאומצת ומליוני שקלים שהושקעו בקירוב למצוות הטבילה בסכנה מוחשית.
לפני כשבועיים הכנתי נייר עמדה על חוק המקוואות. אפילו שם רלוונטי נתתי לו “כי נמכרנו אני וטהרתי”.
אלא שהצפת אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות בעמדות הנשים המתנגדות לחוק מנעה ממני מלהוסיף ‘עוד מאותו דבר’ ולחסוך את טרחת הציבור.
הבהילות והמהירות ל ‘ברך על המוגמר’ ולחתום ‘בטבעת המלך’, בעניין הצעת חוק זה, בניגוד לחוקים אחרים שנגררים חודשים ושנים, הביאו אותי לתובנות חדשות. מתברר שאנרגיות חודשי אדר עושות את שלהם.
כל ועדות הכנסת השונות, הפניות לרבנים, לגורמים המתחלפים במשרד לשרותי דת, לראשי המועצות הדתיות ולעוד בעלי שררה והשפעה לא יכלו לעשות עבודה טובה יותר למקוואות, יותר מסוגית חוק המקוואות.
הציבור המנומנם התעורר לסערה ציבורית וגילה לתדהמתו נשים אותודוקסיות, משכילות. נשים יודעות הלכה וחוק. מודעות לגופן ולנפשן. נעות בחופשיות בין גנזי המלך. נשים הדבקות במצווה עתיקה ומשתוקקות לחוויה נשית רוחנית- דתית- עמוקה ומעוררת השראה.. לא רפורמיות! לא חשוכות! לא טובלות כ’שקית תה’!
שנים של מאבקים שהובילו לכתיבת נהלי המקוואות הסתיימו במפח נפש . הנהלים אכן נכתבו לפני כשנתיים בשיתוף פעולה בין הרבנים הראשיים והמשרד לשרותי דת בראשות הרב בן דהן. אך נהלים אלו הוסתרו מציבור הטובלות ויותר מכך – מציבור הבלניות.
והנה הדרישה להצמיד את הנהלים לחוק ופרסומם בכל אתר ואתר כפי שהתקבל בוועדה האחרונה של מעמד האשה בכנסת תגרום לכך שלא עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים “לא ידענו “.
הכל יהיה ברור מכאן והילך. יצא דבר הנהלים על כל הנשים. ישלחו לכל עיר ועיר. גלוי לכל היהודיות. נשים תדענה את זכויותיהן. בלניות תדענה את תפקידן. אשה לא תשאל את רעותה לפשר בואה או מצבה המשפחתי. לא תפשפש בגופה או בנשמתה. כל אחת מוזמנת לטבול “טבילה הלכתית” כפי מנהגה ואמונתה.
רווח והצלה עמד לנו ממקום אחר.
ליהודיות היתה אורה ושמחה וששון ויקר.
הכותבת היא יועצת הלכה, מומחית לטהרה נשית ולמקוואות . חברת פורום הנשים של הבית היהודי. חברת קבוצת ‘אדוות’ – נשים מדברות על המקווה.